הכרה בטעויות התחלה חדשה / טיך נאט האן (בקרוב נסגרת ההרשמה לקורס "להתחיל מחדש")

להתחיל מחדש – מנחה בעז עמיחי – דרך המדיטציה והבודהיזם מזמינה לפתוח כל יום כאילו היה זה יומנו הראשון, לפגוש כל פרח, כאילו זו הפעם הראשונה שפגשנו בו, להקשיב לכל אדם כאילו זו הפעם הראשונה ששמענו את קולו.

תקופת ההתחדשות של ראשית הסתיו היא הזדמנות לעצור, להרפות מהמטען העודף, ולהכין עצמנו לשנה חדשה. קורס זה הוא הזמנה לעלות על מסלול ההתחדשות. נתאמן בעקרונות הבסיסיים של התבוננות רעננה, משוחררת מאחיזה ומציפייה. כמו בלוח השנה העברי, נעבור מההזמנה להתחדש להבנה כי כדי לעשות זאת עלינו להרפות ממכאובי העבר ולסלוח.

להרשמה חייגו 03-6411961, או למייל broshim@tauex.tau.ac.il

הכרה בטעויות התחלה חדשה / טיך נהאת האן

במלוא , הכבוד אנו פונים לעבר

שקיאמוני בודהה, כובש הייסורים,

כיוון שלא היינו יכולים לתרגל משך כל חיינו.

חיינו בשכחה משך זמן רב.

אנחנו גורמים לסבלנו אנו כיוון שאיננו מיומנים.

אנחנו מסונוורים מהתפיסות המוטעות שלנו במשך זמן רב.

גן הלב שלנו זרוע בהיצמדות, שנאה וגאווה.

בתוכנו יש זרעים של הריגה, גניבה, התנהגות מינית בלתי הולמת ושקר.

פעולותינו ודיבורנו היומיומיים גורמים נזק.

מעשים מוטעים אלה מהווים מכשול לשלווה ולשמחה שלנו.

מעכשיו נתחיל מחדש.

 

לעיתים קרובות אנו חסרי מחשבה, נודדים מדרך המודעות.

אנחנו מלאים בתפיסות מוטעות ובגורמים אחרים של סבל.

דאגות קטנות וחרדות

עלולות להפוך אותנו לעייפים מהחיים.

כיוון שאנחנו לא מבינים אחרים,

אנחנו שומרים להם טינה

גם כשאין לכך יותר כל סיבה.

כל זה מביא עלינו עוד סבל

וגורם לקרע בינינו לגדול.

יש ימים בהם אנחנו לא רוצים לדבר זה עם זה,

ימים בהם אנחנו לא רוצים להביט אחד בפני השני,

וכך אנו יוצרים תצורות פנימיות.

עכשיו אנו פונים לשלוש אבני החן,

מכירים בכנות בטעויותינו, ומרכינים את ראשנו.

 

אנחנו יודעים היטב כי בתודעתנו

חבויים כל הזרעים החיוביים,

זרעי אהבה והבנה

וכל הזרעים של שלום ושמחה,

אבל אם איננו יודעים כיצד להשקות אותם,

אם אנחנו כל העת מרשים לצער ולכאב להשתלט עליהם,

איך יוכלו השתילים לצמוח חדשים וירוקים?

כשאנחנו רודפים אחרי אושר רחוק,

החיים הופכים לצל של המציאות.

נפשנו מוטרדת כל הזמן מהעבר

או דואגת לגבי דא והא בעתיד.

אננו יכולים להיפטר מהכעס

ואנו משתוקקים שמה שיש לנו יהיה לתמיד.

בכך אנו מחבלים באושר האמיתי.

חודש אחרי חודש אנו שוקעים בצער ובכאב.

לכן, כעת, אנו מכירים בטעויותינו ומתחילים מחדש,

.עננים כמשב רוח רענן.

 

בכל לבנו אנו פונים למצוא מפלט

פונים אל הבודהות בעשרת הכיוונים

ואל כל הבודהיסאטוות, אלה שזכו להארה:

בכנות רבה אנו מכירים בטעויותינו

כל הטעויות של שיפוטינו מוטעים.

אנא הביאו את המגע הנעים של המים הבהירים

להשקות את שורשי היסורים שלנו.

אנא הביאו את מעבורת התורות הנכונות

כדי שנוכל לעבור את אוקיינוס הכאב והסבל.

אנו נודרים לחיות חיים של הארה.

אנו לומדים את הדרך לאושר אמיתי.

אנו מתרגלים את חצי החיוך ואת הנשימה המודעת.

בחריצות אנו חיים במודעות.

 

אנו שבים לחיות בהווה הנפלא,

לזרוע בגן לבנו זרעים טובים,

ליצור יסודות איתנים של הבנה ואהבה.

אנו הולכים בדרך המודעות,

בדרך התרגול של ראיה והבנה לעומק

כדי לראות את הטבע האמיתי של כל מה שקיים

וכך להשתחרר מכבלי הלידה והמוות.

אנו לומדים לדבר מתוך אהבה, להיות אוהבים

לדאוג ולטפל באחרים בין אם השכם בבוקר או מאוחר אחר הצהרים,

להביא את שורשי השמחה והאושר למקומות רבים, לעזור לאנשים להשתחרר מכאבומסבל, לענות מתוך תודה עמוקה לאדיבותם של הורים, מורים וידידים.

 

אנו מבקשים מאדון החמלה להיות לנו למגן

בדרך הנפלאה של התרגול והאימון.

אנו נודרים לתרגל את הדרך על כל חלקיה ומרכיביה במרץ רב

כדי שהיא תוכל להניב פרי.

 

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

הקורס " להתחיל מחדש" ימים אחרונים להרשמה – וסרט על חיי הבודהה של הבי בי סי

הסרט "חיי הבודהה" בהפקת ה-BBC

"להתחיל מחדש"

מנחה: בעז עמיחי

דרך המדיטציה והבודהיזם מזמינה לפתוח כל יום כאילו היה זה יומנו הראשון, לפגוש כל פרח, כאילו זו הפעם הראשונה שפגשנו בו, להקשיב לכל אדם כאילו זו הפעם הראשונה ששמענו את קולו. איך נוכל להתהלך בעולם בעיניים רעננות? כיצד ניתן להשיל את עול העבר וחרדת העתיד, ולפסוע ערים בשבילי החיים?

תקופת ההתחדשות של ראשית הסתיו היא הזדמנות לעצור, להרפות מהמטען העודף, ולהכין עצמנו לשנה חדשה. קורס זה הוא הזמנה לעלות על מסלול ההתחדשות ממש מהרגע הראשון. נתאמן בעקרונות הבסיסיים של התבוננות רעננה, משוחררת מאחיזה ומציפייה.כמו בלוח השנה העברי, נעבור מההזמנה להתחדש להבנה כי כדי לעשות זאת עלינו להרפות ממכאובי העבר ולסלוח.

לסיום נבנה סוכה חדשה, משכן ארעי אך יציב מאי פעם למצוא בו מחסה. אם נרצה, נוכל להוסיף לכך את השאיפה לסוקהה (בסנסקריט – רווחה ואושר) במפגשים נשלב אימון מעמיק ביסודות התרגול המדיטטיבי, עם דיון בעקרונות הדרך, עבודה בקבוצות קטנות וגדולות, קריאה ובעיקר הזמנה לתרגול בבית, בין השיעורים ותוך כדי החגים.

 

מבנה הקורס:

עשרה מפגשים החל מה- 9.9.14

ימי שלישי  16:00-19:00

מחיר 1900 ש"ח+ 100 ש"ח דמי רישום לתלמידים חדשים

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

קורס לקראת השנה החדשה: "להתחיל מחדש" מנחה: בעז עמיחי

החיים שיש לך
יונה וולך

הַחַיִּים שֶׁיֵּשׁ לְךָ
הֵם הַחַיִּים שֶׁחָיִיתָ
הַבֵּט אָחוֹרָה בַּהֲבָנָה
מְצָא אֶת נְקֻדַּת הַבְּרֵאשִׁית
הַבְּרִיאָה
בְּרָא אֶת עַצְמְךָ
זֶה הָעוֹלָם הַטּוֹב בְּיוֹתֵר
הַיָּחִיד
שֶׁתּוּכַל לִבְרֹא
כָּל זֶה מָצוּי בְּתוֹכְךָ
גַּלֵּה אוֹתוֹ
הַתְחֵל מֵהַתְחָלָה
הַבֵּט עַל חַיֶּיךָ
כְּעַל שִׁעוּר רַע
עַל מַה שֶׁהָיָה
כְּעַל עֹנֶשׁ
הַרְחָקָה
עֲמִידָה בַּפִּנָּה
נוֹקְאַאוּט בַּסִבּוּב הָרִאשׁוֹן
תַּקֵּן כְּאֶחָד שֶׁהִבְרִיא
כְּאֶחָד שֶׁחָלָה
.

מתוך: תת הכרה נפתחת כמו מניפה

 

"להתחיל מחדש"

מנחה: בעז עמיחי

דרך המדיטציה והבודהיזם מזמינה לפתוח כל יום כאילו היה זה יומנו הראשון, לפגוש כל פרח, כאילו זו הפעם הראשונה שפגשנו בו, להקשיב לכל אדם כאילו זו הפעם הראשונה ששמענו את קולו. איך נוכל להתהלך בעולם בעיניים רעננות? כיצד ניתן להשיל את עול העבר וחרדת העתיד, ולפסוע ערים בשבילי החיים?

תקופת ההתחדשות של ראשית הסתיו היא הזדמנות לעצור, להרפות מהמטען העודף, ולהכין עצמנו לשנה חדשה. קורס זה הוא הזמנה לעלות על מסלול ההתחדשות ממש מהרגע הראשון. נתאמן בעקרונות הבסיסיים של התבוננות רעננה, משוחררת מאחיזה ומציפייה.כמו בלוח השנה העברי, נעבור מההזמנה להתחדש להבנה כי כדי לעשות זאת עלינו להרפות ממכאובי העבר ולסלוח.

לסיום נבנה סוכה חדשה, משכן ארעי אך יציב מאי פעם למצוא בו מחסה. אם נרצה, נוכל להוסיף לכך את השאיפה לסוקהה (בסנסקריט – רווחה ואושר) במפגשים נשלב אימון מעמיק ביסודות התרגול המדיטטיבי, עם דיון בעקרונות הדרך, עבודה בקבוצות קטנות וגדולות, קריאה ובעיקר הזמנה לתרגול בבית, בין השיעורים ותוך כדי החגים.

 

מבנה הקורס:

עשרה מפגשים החל מה- 9.9.14

ימי שלישי  16:00-19:00

מחיר 1900 ש"ח+ 100 ש"ח דמי רישום לתלמידים חדשים

פורסם בקטגוריה Uncategorized | השארת תגובה

הרשמה לקראת הקורס "להתחיל מחדש" והמאמר תשישות רוחנית והתחדשות או “אני כל-כך עייף!" מאת: סטיבן פולדר

להתחיל מחדש

מנחה: בעז עמיחי

דרך המדיטציה והבודהיזם מזמינה לפתוח כל יום כאילו היה זה יומנו הראשון, לפגוש כל פרח, כאילו זו הפעם הראשונה שפגשנו בו, להקשיב לכל אדם כאילו זו הפעם הראשונה ששמענו את קולו. איך נוכל להתהלך בעולם בעיניים רעננות? כיצד ניתן להשיל את עול העבר וחרדת העתיד, ולפסוע ערים בשבילי החיים?

תקופת ההתחדשות של ראשית הסתיו היא הזדמנות לעצור, להרפות מהמטען העודף, ולהכין עצמנו לשנה חדשה. קורס זה הוא הזמנה לעלות על מסלול ההתחדשות ממש מהרגע הראשון. נתאמן בעקרונות הבסיסיים של התבוננות רעננה, משוחררת מאחיזה ומציפייה.כמו בלוח השנה העברי, נעבור מההזמנה להתחדש להבנה כי כדי לעשות זאת עלינו להרפות ממכאובי העבר ולסלוח.

לסיום נבנה סוכה חדשה, משכן ארעי אך יציב מאי פעם למצוא בו מחסה. אם נרצה, נוכל להוסיף לכך את השאיפה לסוקהה (בסנסקריט – רווחה ואושר) במפגשים נשלב אימון מעמיק ביסודות התרגול המדיטטיבי, עם דיון בעקרונות הדרך, עבודה בקבוצות קטנות וגדולות, קריאה ובעיקר הזמנה לתרגול בבית, בין השיעורים ותוך כדי החגים.

 

מבנה הקורס:

עשרה מפגשים החל מה- 9.9.14

ימי שלישי  16:00-19:00

מחיר 1900 ש"ח+ 100 ש"ח דמי רישום לתלמידים חדשים

 

תשישות רוחנית והתחדשות

החיים מתישים. לפעמים נדמה לנו שאנחנו מתרוצצים מבוקר עד לילה בחוסר אנרגיה מתמיד. אנחנו קמים עייפים, הולכים לישון עוד יותר עייפים, ובמשך היום מרגישים אזלת יד מול החיים. נדמה לנו שכוחותינו נגזלים מאתנו ושמחת החיים שלנו נעלמת, אבל אין לנו מושג, לאן נשאבת כל האנרגיה שלנו.

לרוב, אנו מתקשים לפתור את השאלה הזאת בעזרת השכל בלבד. זוהי תופעה הוליסטית, ומקור העייפות יכול להתגלות בכל מיני רמות. ברמה הפיזית זה יכול להיות קשור, למשל, באוכל שאנחנו אוכלים, ברמה הרגשית – בחרדות כרוניות, דיכאון או ייאוש, ברמה החברתית – במתח וקונפליקטים מתמשכים בתוך המשפחה, ברמה הפסיכולוגית – בלחצים וחיכוכים לא מודעים, ברמה הרוחנית – בחוסר משמעות או שאפתנות יתר רוחנית. כל הרבדים הללו יכולים גם להשפיע אחד על השני. למשל, מצב האנרגיה שלנו ביוגה ובמדיטציה מושפע מלחץ נפשי באותה המידה כמו מעצלנות רוחנית. אם כן, כיצד לגשת לכל המערך הסבוך הזה?

על-פי נוהל מקובל בטיפול עצמי הוליסטי, יש להתחיל מהגופני והאדמה, ולעבוד לכיוון האזורים הדקים והרוחניים. לפעמים זה ברור שאנחנו עובדים קשה מדי, שקועים באווירה של פעלתנות יתרה. אנחנו יודעים שאנחנו זקוקים למנוחה. אבל לפעמים זה לא עד כדי כך פשוט: למשל, אנחנו מצפים שנופש יעשה לנו 'ריסטרט' אוטומטי, אבל ייתכן שזה לא יספיק, וחוץ מזה, אנחנו נוטים להביא אתנו לחופשה את שגרת ההתנהגות המתישה שלנו. נתחיל, אפוא, מהגופני ונתבונן בתזונה שלנו. האם היא מאוזנת, האם אני אוכל מזון מלא שמספק לי את כל מה שגופי צריך? אם אנחנו אוכלים יותר מדי ולעתים קרובות מדי, אנחנו עלולים לסבול מעייפות מתמדת מכיוון שהגוף זקוק להמון אנרגיה כדי להתמודד עם כל הצריכה הזאת. כמות מוגזמת של פחממות, עודפי סוכר, במיוחד במשקאות הקלים, עודף קפאין – כל אלה הם מקורות שכיחים של עייפות כרונית. כמו כן, פעילות גופנית קבועה היא דבר הכרחי, ואי-אפשר להסתדר בלעדיה. זה פשוט כך.

ברובד הבא נמצא מתח, מושג כוללני המכסה הרבה סוגי לחצים שסופג "האני" הרגיש שלנו. כדאי לזכור שהמערך הגופני-רוחני שלנו עשוי להיות במתח אפילו כשאנחנו חושבים שאנחנו בסדר גמור. המחקרים גילו, למשל, שלאנשים המתגוררים בסמוך לכבישים עמוסים, יש רמה גבוהה יותר של הורמוני מתח, בעוד שבחיי היום הם ודאי אינם שמים לב לכך. המתח הוא לא תמיד פועל יוצא של אירוע ספציפי, הוא יכול להווצר מהצטברות של גירויים לאורך זמן. אם אנחנו עובדים כל היום ובלילה 'מתפרקים' על-ידי בהייה בטלוויזיה, ייתכן שאנו מציפים את המוח והלב המסכנים שלנו בעודף אינפורמציה, ועדיף שפשוט 'נסגור את הבסטה' ונניח לסערה בתוכנו לשקוע בהדרגה. אבל לכל אדם יש את האיזון המתאים לו, כולנו קצת שונים. עבור חלקנו, המתח יכול להווצר מחוסר גירויים, למשל, עקב אבטלה, עבור אחרים מעודף גירויים. ישנם אגוזים קשים כמו וינסטון צ'רצ'יל, שהנהיג את כוחות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה עם מעט שינה, עודף גירויים אדיר, המון ברנדי וסיגרים, ונפטר בשיבה טובה בגיל תשעים פלוס. אנשים אחרים מרגישים שבריריים ועצבניים. אנחנו צריכים להיטיב להכיר את עצמנו, את נקודות התורפה שלנו. אז נוכל לנקוט בצעדים חיצוניים: להוריד את רמת המתח לרמה שאנחנו יכולים להתמודד אתה, אפילו אם זה ידרוש לעבור דירה או להחליף מקום עבודה – ובמקביל, להתחיל בעבודה פנימית של חיזוק היציבות והרוגע הפנימי. ניתן להיעזר בהרפיה עמוקה, או לעשות טיול יומי בשפת הים. בתחום המדיטציה מומלץ להשתמש בטכניקות המביאות אותנו לידי ריכוז שקט, למקום שקט וריק. בין אם אנחנו הולכים אחרי נשימה, אוביקט, צליל או מוסיקה, החזרה למרכז שלנו היא חזרה למקום שבו אף אחד לא דורש מאיתנו דבר – לא אנחנו עצמנו, ולא העולם.

אך גם זה לעתים אינו מספק; אין זה אלא טעינת מצברים שאחריה אנו חוזרים לעולם ומתעייפים ממנו מחדש. והרי איננו רוצים להידמות לברבורים הנראים כל-כך שלווים מעל המים, בזמן שמתחת למים רגליהם חותרות בקצב מטורף. אחד המקורות החשובים ביותר ליצירת עייפות הם הדפוסים העמוקים שבעזרתם אנו רגילים להתעמת עם העולם. זה יכול להיות דפוס של דאגה, של כעס עצור, פרפקציוניזם, כפייתיות (כולל רצון כפייתי להועיל לזולת), שאפתנות, אשמה, בלבול, וכדו'. כאן נצפה במלאכתו המפוארת של "האני" המנצל כל הזדמנות כדי לבנות מחסומים אובדניים, הן בעבודה, בבית או בחיי היומיום. ברובד הזה אנו זקוקים לעבודה מעמיקה יותר, שבה אנו חושפים את הדפוסים שלנו ומשחררים את עצמנו מרודנותם. זו עבודה פסיכולוגית בחלקה, אך גם רוחנית. נפעל בטכניקות מדיטציה עמוקות יותר, העוסקות לא רק בשקט, אלא גם בהבאת תכנים. נזדקק להיטהרות רוחנית ופסיכולוגית שתחדור למקומות העמוקים האלה ותשחרר אותנו מכל מיני תסביכים וסופות פנימיות הגוזלות את כוחותינו. זהו מסע ארוך כאורך החיים. בעזרת הלב, בעזרת בהירות, התמדה ומעט הדרכה אותנטית וטובה, נוכל להרחיק לכת הרבה מעבר לטעינת מצברים פשוטה, אל החופש הטבעי והשמחה הבראשיתית.

אך גם בדרך הרוחנית ניתקל בתסבוכות אנרגטיות. אנחנו נוטים להביא לחיים הרוחניים את אותו הסט של דפוסים וקשיים שאנו כבולים אליו בחיים הארציים. גם כאן אנחנו יכולים להיות שאפתנים, למהר להגיע לאנשהו (אף כי איננו יודעים, לאן בדיוק אנחנו כל-כך ממהרים להגיע), או להיפך, להיות פסיביים ולצפות מאחרים יעשו בשבילנו את העבודה; אנחנו יכולים להיות חסרי מנוח, נגטיביים וכו'. מסופר על סידהארטה גאוטמה, נזיר כחוש בשר, שישב יום אחד במדיטציה בגדה של נהר, בעיצומו של תרגול סגפני במיוחד. והנה שטה בנהר סירה, ובה תלמיד שזה עתה התחיל ללמוד נגינה על סיטאר, ומורו. המורה פנה לתלמיד ואמר: “אם המיתרים יהיו מתוחים מדי, לא יהיה צליל. אם הם יהיו רפויים מדי, גם לא יהיה צליל. המיתרים צריכים להיות מתוחים במידה הנכונה.” עבור גאוטמה זו הייתה נקודת מפנה, הוא השתחרר מהמתח, זכה להארה, והפך לבודהה. חשוב לנו ללמוד את דרך האמצע בחיינו הרוחנים, ללמוד לזקק אנרגיה ולא לפזר אותה. כשהדלאי לאמה בא לבקר בישראל לאחרונה, ניתן היה להתפעל מרמת האנרגיה שלו. אדם בן יותר מ-70, הוא לימד כל יום מבוקר עד לילה, וכל העת שמר על עליזות, נינוחות ויחס קליל לחיים. את התכונות הללו אנו יכולים להביא לתוך חיינו הרוחניים, בין אם מדובר בתפילה, מדיטציה, או כל עבודה רוחנית אחרת. הבה נתעזר ביציבות, אורך רוח והתמדה של ברבור הדוגר על ביצים במקום לחתור בפראות במעלה הנהר.
 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | השארת תגובה

לרפא את הגוף, את הלב ואת התודעה מאת: ג'ק קורנפילד

 

  • תרגום: מולי גלזר הופיע במסגרת "פעם בשבוע" בבודהיזם ישראל
  • מקור: Hindrances from Breath Sweeps Mind, Tricycle, Riverhead book
מורה הויפסנא האמריקאי, ג'ק קורנפילד, מסביר כיצד פיתוח השקט המדיטטיבי מרפא לא רק את תודעתנו אלא גם את גופנו ואת ליבנו.
 
לרפא את הגוף
כאשר מתחילים לתרגל מדיטציה, התרגול כולל לעיתים קרובות טכניקות לפיתוח מודעות לגופנו. יש לכך חשיבות מיוחדת בתרבות כמו שלנו, אשר הזניחה את הממד הפיזי והאינסטינקטיבי של החיים. הסופר ג'יימס ג'ויס כתב על אחת הדמויות שלו: "מר דאפי חי במרחק קצר מגופו". כך חיים גם רבים מאיתנו. במדיטציה יש לנו אפשרות להאט ולשבת בשקט, תוך שאנו באמת שוהים עם כל דבר שעולה ומופיע. בעזרת המודעות, נוכל לטפח יכולת להיפתח אל החוויות הגופניות בלא להיאבק בהן, וממש לחיות בגופנו. כאשר אנו במודעות כזו, ביכולתנו לחוש בבהירות רבה יותר את העונג ואת הכאב שבגוף. מכיוון שההרגל הטבוע בנו הוא להימנע מכאב ולהימלט מפניו, למעשה איננו יודעים עליו הרבה. כדי לרפא את הגוף עלינו לחקור מהו כאב. כאשר אנו מעניקים תשומת לב מעמיקה לכאבינו הפיזיים, נוכל להבחין במספר סוגים. נוכל לראות שלפעמים הכאב מופיע כשאנו מנסים להסתדר בתוך תנוחת ישיבה לא נוחה. במקרים אחרים, הכאב יופיע כדי לאותת לנו שאנו חולים או סובלים מבעיה של ממש. כאבים אלה הם קול הקורא לנו לתגובה ישירה ולנקיטת פעולה לצורך ריפוי.
אלא שברוב המקרים, הכאבים בהם אנו מבחינים תוך כדי הפניית תשומת לב מדיטטיבית, אינם אותות לבעיות בריאותיות. אלו הם הביטויים הגופניים הכואבים להיאחזויות וכיווצים בממד הרגשי, הפסיכולוגי והרוחני. רייך כינה כאבים אלה "השריון השרירי" שלנו, אותם אזורים בגופנו שהקשחנו שוב ושוב במצבים כואבים על מנת לגונן על עצמנו מפני הקשיים הבלתי נמנעים של החיים. גם אדם בריא המתיישב למדיטציה בתנוחה נוחה יחסית וודאי יתוודע לכאבים בתוך גופו או גופה. כאשר אנו יושבים בלא תזוזה, כתפינו, גבנו, לסתותינו או צווארנו עלולים לכאוב. פקעות שהצטברו במארג של גופנו, אשר לא הבחנו בהן עד כה, מתחילות להתגלות בפנינו ככל שאנו נפתחים. בשעה שאנו מתוודעים אל הכאב המוחזק במקומות אלה, ייתכן שיופיעו גם רגשות, זיכרונות, או תמונות הנוגעות לאותם אזורי מתח.
 
בהדרגה, אנו כוללים במעגל ההתוודעות שלנו את כל אשר היה חבוי ומוזנח עד כה, ובמקביל גם גופנו נרפא. חלק מאמנות המדיטציה היא פיתוח היכולת לעבוד עם אותן היפתחויות. ביכולתנו ללמוד להעניק תשומת לב פתוחה ומכבדת לתחושות מהן מורכבת החוויה הגופנית שלנו. בתהליך הזה, עלינו להתאמן בפיתוח תשומת לב תחושתית למתרחש בגוף. נוכל לכוון את תשומת לבנו כדי להבחין בתבניות שונות של נשימה, בתנוחת הגוף, הגב, החזה, הבטן, האגן. בכל אותם אזורים נוכל לחוש בעדינות בתנועה החופשית של אנרגיה או בכיווץ ובהחזקה המונעים זאת…
 
לרפא את הלב
בדיוק כמו שאנו פותחים את הגוף ומרפאים אותו דרך חישת מקצביו והענקת תשומת לב עמוקה ומיטיבה, כך ביכולתנו לפתוח ולרפא ממדים אחרים של הווייתנו. הלב והרגשות עוברים תהליך ריפוי דומה, בעזרת תשומת לבנו המוענקת לקצבם, לטבעם וצרכיהם. לעיתים קרובות פתיחת הלב מתחילה במפגש עם מאגר לא נודע של צער שנצבר במשך חיים שלמים, הכולל את הצער האישי שלנו וגם צער כללי של מלחמות, רעב, זקנה, מחלות ומוות. לעיתים נחווה את הצער בגופנו, ככיווצים וחסימות סביב הלב, אולם ברוב במקרים נחווה את פגיעותינו העמוקות, זכרון של נטישה, את הכאב שלנו – כדמעות שעדיין לא הזלנו. הבודהיסטים מתארים זאת כאוקיינוס של דמעות אדם, גדול יותר מארבעת האוקיינוסים.
 
כאשר אנו מפתחים תשומת לב מדיטטיבית, הלב מאפשר לעצמו להירפא באופן טבעי. הצער אותו נשאנו עימנו זמן כה רב, מכאבים  או מציפיות ותקוות שלא התממשו, הצער הזה עולה בנו.
 
לרפא את התודעה
 כמו שביכולתנו לרפא את הגוף ואת הלב על ידי המודעות, כך נוכל לרפא גם את התודעה. באותו אופן בו אנו לומדים על טבעם וקצבם של תחושות ורגשות, כך נוכל ללמוד להכיר את טבען של המחשבות. כאשר אנו מתוודעים אל מחשבותינו בזמן המדיטציה, אנו מגלים שהן אינן בשליטתנו – למעשה אנו שוחים בתוך זרם מתמיד של מחשבות לא קרואות – זיכרונות, תכניות, ציפיות, שיפוטים וחרטות. התודעה מתחילה לחשוף בפנינו כיצד היא מכילה את מכלול האפשרויות, אשר לעיתים קרובות סותרות זו את זו – אלו הן האיכויות הנפלאות של האדם הקדוש יחד עם הכוחות האפלים של הדיקטטור או הרוצח. מתוך כל אלה התודעה מתכננת ומדמיינת, ויוצרת מאבק מתמיד ותרחישים לשינוי העולם.
 
אולם, המקור של כל אותן תנודות בתודעה הוא חוסר סיפוק. נראה כי אנו רוצים גם ריגוש בלתי פוסק וגם שלווה מושלמת. במקום שהחשיבה תשרת אותנו, אנו נשלטים על ידה בדרכים רבות, שהן לא מודעות ושמעולם לא נחקרו על ידינו. למרות שהמחשבות עשויות להיות מועילות ויצירתיות בצורה בלתי רגילה, לרוב הן שולטות בחווייתנו הפנימית באמצעות רעיונות של משיכה מול דחייה, גבוה מול נמוך, עצמי מול אחר. הן מספרות לנו סיפורים על הצלחותינו וכישלונותינו, עורכות תכניות להבטחת שלומנו וביטחוננו, ומזכירות לנו שוב ושוב מי ומה אנו חושבים שאנחנו.
 
הטבע הדואלי הזה של המחשבות הוא המקור לסבלנו. בכל פעם שאנו חושבים על עצמנו כנפרדים, מייד עולים בנו פחד והיאחזות ואנו הופכים ליותר מוגבלים, מתגוננים, שאפתניים וטריטוריאליים. על מנת להגן על העצמי הנפרד, אנו דוחים מעלינו דברים מסוימים, בעוד שעל מנת לתמוך באותו עצמי אנו נאחזים בדברים אחרים ומזדהים עמם…
ריפוי התודעה מתחולל בשני אופנים: אנו מתוודעים לתוכן של מחשבותינו ולומדים לכוון אותן מחדש בצורה מועילה יותר על ידי תרגולים של התבוננות נבונה. בעזרת תשומת לב, אנו לומדים להכיר ולפורר הרגלים של דאגה ואובססיה מיותרת, להשתחרר מבלבול ולהרפות מהשקפות ודעות הרסניות. ביכולתנו להיעזר בחשיבה מודעת על מנת לבחון לעומק את ערכינו. שאלה אשר ממחישה זאת היא "האם אני יודע לאהוב?"  וביכולתנו לכוון מחשבותינו לכיוונים מועילים של טוב לב אוהב, כבוד ונינוחות מחשבתית. טכניקות תרגול בודהיסטיות רבות עושות שימוש בחזרה על משפטים מסוימים על מנת לסייע בפירוק תבניות מנטליות ישנות והרסניות ולחולל שינוי.
 
יחד עם זאת, למרות שאנו מתאמצים לחנך מחדש את התודעה, לעולם לא נוכל להשיג הצלחה שלמה. נדמה שלתודעה יש רצון משלה, בלי קשר לעוצמת רצוננו לכוון אותה. לכן, לשם ריפוי עמוק יותר של הקונפליקטים בתודעה עלינו להרפות מן ההזדהות שלנו עימם. לשם ריפוי, עלינו ללמוד להרחיק את עצמנו מכל הסיפורים של התודעה, שכן הקונפליקטים והדעות שבמחשבותינו לא חדלים אף פעם. כפי שאמר הבודהה: "אנשים בעלי דעות רק מסתובבים בעולם ומטרידים זה את זה". כאשר אנו מבינים שטבעה של התודעה הוא לחשוב, להפריד ולתכנן, אנו יכולים לשחרר את עצמנו מצבת הברזל של הנפרדות ולנוח בתוך הגוף והלב. בצורה זו אנו מתנתקים מן ההזדהות שלנו, מן הציפיות, הדעות והשיפוטים ומן הקונפליקטים הנובעים מתוכם. התודעה חושבת על העצמי כנפרד; הלב יודע את האמת. כפי שאומר זאת מורה הודי דגול, שרי ניסרגדטה: "התודעה יוצרת את התהום, הלב חוצה אותו".
 
הרבה מן הצער שבעולם נוצר כאשר התודעה מנותקת מן הלב. במדיטציה ביכולתנו להתחבר מחדש עם ליבנו ולגלות תחושה פנימית של מרחב, אחדות וחמלה מתחת לכל הקונפליקטים המחשבתיים. הלב מאפשר את קיומם של כל הסיפורים והרעיונות, הפנטזיות והפחדים שבתודעה מבלי להאמין בהם, מבלי שעליו לפעול על פיהם או לממש אותם. כאשר אנו במגע עם מה שמתחת לעיסוק המחשבתי, מתגלה דממה מתוקה ומרפאת, שלווה הטמונה בכל אחד מאיתנו, טוב לב, עוצמה ושלמות שהיא זכותנו מלידה. טוב בסיסי זה קרוי לעיתים הטבע המקורי שלנו, או טבע בודהה. כאשר אנו שבים לטבענו האמיתי, כאשר אנו רואים את כל מבני התודעה ועדיין נחים בשלווה ובטוב, מתגלה בפנינו ריפוי התודעה.

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | השארת תגובה

להתחיל מחדש – קורס לקראת השנה החדשה

מנחה: בעז עמיחי

"ההתחלה היא יותר ממחצית השלם"

רבי יצחק עראמה

דרך המדיטציה והבודהיזם מזמינה לפתוח כל יום כאילו היה זה יומנו הראשון, לפגוש כל פרח, כאילו זו הפעם הראשונה שפגשנו בו, להקשיב לכל אדם כאילו זו הפעם הראשונה ששמענו את קולו. איך נוכל להתהלך בעולם בעיניים רעננות? כיצד ניתן להשיל את עול העבר וחרדת העתיד, ולפסוע ערים בשבילי החיים?

תקופת ההתחדשות של ראשית הסתיו היא הזדמנות לעצור, להרפות מהמטען העודף, ולהכין עצמנו לשנה חדשה. קורס זה הוא הזמנה לעלות על מסלול ההתחדשות ממש מהרגע הראשון. נתאמן בעקרונות הבסיסיים של התבוננות רעננה, משוחררת מאחיזה ומציפייה.כמו בלוח השנה העברי, נעבור מההזמנה להתחדש להבנה כי כדי לעשות זאת עלינו להרפות ממכאובי העבר ולסלוח.

לסיום נבנה סוכה חדשה, משכן ארעי אך יציב מאי פעם למצוא בו מחסה. אם נרצה, נוכל להוסיף לכך את השאיפה לסוקהה (בסנסקריט – רווחה ואושר) במפגשים נשלב אימון מעמיק ביסודות התרגול המדיטטיבי, עם דיון בעקרונות הדרך, עבודה בקבוצות קטנות וגדולות, קריאה ובעיקר הזמנה לתרגול בבית, בין השיעורים ותוך כדי החגים.

 

מבנה הקורס:

עשרה מפגשים החל מה- 9.9.14

ימי שלישי  16:00-19:00

מחיר 1900 ש"ח+ 100 ש"ח דמי רישום לתלמידים חדשים

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | 3 תגובות

סדנת תנועה ומדיטציה – יום שישי 15/8 10:00-13:00 ומאמר מאת ג'ק קורנפילד

התנועה מפגישה אותנו עם הגוף באופן בלתי אמצעי. ככה – עם הקיום כמות שהוא, ללא תיאוריות וללא תכנונים. מפגש זה הוא הזמנה לפגישה עם הגוף המופלא הזה, המסתגל, המרפא עצמו, הכואב, הנרגש, הסובל, הדועך ומתכלה. 
 
במפגש נפגוש את עצמנו באמצעות החוויה הגופנית ונבדוק כיצד ניתן להיעזר בגוף על מנת לפתח איכויות אותן אנו מעוניינים לטפח באימון במדיטציה – קשב, פתיחות לחוויה, חמלה, קבלה, יצירתיות וחיוניות.אין צורך בניסיון קודם בתנועה.
 
דמי השתתפות 50 ש"ח בתשלום מראש
 
להרשמה חייגו 03-6411961, או למייל broshim@tauex.tau.ac.il

—————————————————————————-

לרפא את הגוף, את הלב ואת התודעה מאת: ג'ק קורנפילד

הופיע ב"בודהיזם בישראל"

  • תרגום: מולי גלזר
  • מקור: Hindrances from Breath Sweeps Mind, Tricycle, Riverhead book
 
לרפא את הגוף
כאשר מתחילים לתרגל מדיטציה, התרגול כולל לעיתים קרובות טכניקות לפיתוח מודעות לגופנו. יש לכך חשיבות מיוחדת בתרבות כמו שלנו, אשר הזניחה את הממד הפיזי והאינסטינקטיבי של החיים. הסופר ג'יימס ג'ויס כתב על אחת הדמויות שלו: "מר דאפי חי במרחק קצר מגופו". כך חיים גם רבים מאיתנו. במדיטציה יש לנו אפשרות להאט ולשבת בשקט, תוך שאנו באמת שוהים עם כל דבר שעולה ומופיע. בעזרת המודעות, נוכל לטפח יכולת להיפתח אל החוויות הגופניות בלא להיאבק בהן, וממש לחיות בגופנו. כאשר אנו במודעות כזו, ביכולתנו לחוש בבהירות רבה יותר את העונג ואת הכאב שבגוף. מכיוון שההרגל הטבוע בנו הוא להימנע מכאב ולהימלט מפניו, למעשה איננו יודעים עליו הרבה. כדי לרפא את הגוף עלינו לחקור מהו כאב. כאשר אנו מעניקים תשומת לב מעמיקה לכאבינו הפיזיים, נוכל להבחין במספר סוגים. נוכל לראות שלפעמים הכאב מופיע כשאנו מנסים להסתדר בתוך תנוחת ישיבה לא נוחה. במקרים אחרים, הכאב יופיע כדי לאותת לנו שאנו חולים או סובלים מבעיה של ממש. כאבים אלה הם קול הקורא לנו לתגובה ישירה ולנקיטת פעולה לצורך ריפוי.
אלא שברוב המקרים, הכאבים בהם אנו מבחינים תוך כדי הפניית תשומת לב מדיטטיבית, אינם אותות לבעיות בריאותיות. אלו הם הביטויים הגופניים הכואבים להיאחזויות וכיווצים בממד הרגשי, הפסיכולוגי והרוחני. רייך כינה כאבים אלה "השריון השרירי" שלנו, אותם אזורים בגופנו שהקשחנו שוב ושוב במצבים כואבים על מנת לגונן על עצמנו מפני הקשיים הבלתי נמנעים של החיים. גם אדם בריא המתיישב למדיטציה בתנוחה נוחה יחסית וודאי יתוודע לכאבים בתוך גופו או גופה. כאשר אנו יושבים בלא תזוזה, כתפינו, גבנו, לסתותינו או צווארנו עלולים לכאוב. פקעות שהצטברו במארג של גופנו, אשר לא הבחנו בהן עד כה, מתחילות להתגלות בפנינו ככל שאנו נפתחים. בשעה שאנו מתוודעים אל הכאב המוחזק במקומות אלה, ייתכן שיופיעו גם רגשות, זיכרונות, או תמונות הנוגעות לאותם אזורי מתח.
 
בהדרגה, אנו כוללים במעגל ההתוודעות שלנו את כל אשר היה חבוי ומוזנח עד כה, ובמקביל גם גופנו נרפא. חלק מאמנות המדיטציה היא פיתוח היכולת לעבוד עם אותן היפתחויות. ביכולתנו ללמוד להעניק תשומת לב פתוחה ומכבדת לתחושות מהן מורכבת החוויה הגופנית שלנו. בתהליך הזה, עלינו להתאמן בפיתוח תשומת לב תחושתית למתרחש בגוף. נוכל לכוון את תשומת לבנו כדי להבחין בתבניות שונות של נשימה, בתנוחת הגוף, הגב, החזה, הבטן, האגן. בכל אותם אזורים נוכל לחוש בעדינות בתנועה החופשית של אנרגיה או בכיווץ ובהחזקה המונעים זאת…
 
לרפא את הלב
בדיוק כמו שאנו פותחים את הגוף ומרפאים אותו דרך חישת מקצביו והענקת תשומת לב עמוקה ומיטיבה, כך ביכולתנו לפתוח ולרפא ממדים אחרים של הווייתנו. הלב והרגשות עוברים תהליך ריפוי דומה, בעזרת תשומת לבנו המוענקת לקצבם, לטבעם וצרכיהם. לעיתים קרובות פתיחת הלב מתחילה במפגש עם מאגר לא נודע של צער שנצבר במשך חיים שלמים, הכולל את הצער האישי שלנו וגם צער כללי של מלחמות, רעב, זקנה, מחלות ומוות. לעיתים נחווה את הצער בגופנו, ככיווצים וחסימות סביב הלב, אולם ברוב במקרים נחווה את פגיעותינו העמוקות, זכרון של נטישה, את הכאב שלנו – כדמעות שעדיין לא הזלנו. הבודהיסטים מתארים זאת כאוקיינוס של דמעות אדם, גדול יותר מארבעת האוקיינוסים.
 
כאשר אנו מפתחים תשומת לב מדיטטיבית, הלב מאפשר לעצמו להירפא באופן טבעי. הצער אותו נשאנו עימנו זמן כה רב, מכאבים  או מציפיות ותקוות שלא התממשו, הצער הזה עולה בנו.
 
לרפא את התודעה
 כמו שביכולתנו לרפא את הגוף ואת הלב על ידי המודעות, כך נוכל לרפא גם את התודעה. באותו אופן בו אנו לומדים על טבעם וקצבם של תחושות ורגשות, כך נוכל ללמוד להכיר את טבען של המחשבות. כאשר אנו מתוודעים אל מחשבותינו בזמן המדיטציה, אנו מגלים שהן אינן בשליטתנו – למעשה אנו שוחים בתוך זרם מתמיד של מחשבות לא קרואות – זיכרונות, תכניות, ציפיות, שיפוטים וחרטות. התודעה מתחילה לחשוף בפנינו כיצד היא מכילה את מכלול האפשרויות, אשר לעיתים קרובות סותרות זו את זו – אלו הן האיכויות הנפלאות של האדם הקדוש יחד עם הכוחות האפלים של הדיקטטור או הרוצח. מתוך כל אלה התודעה מתכננת ומדמיינת, ויוצרת מאבק מתמיד ותרחישים לשינוי העולם.
 
אולם, המקור של כל אותן תנודות בתודעה הוא חוסר סיפוק. נראה כי אנו רוצים גם ריגוש בלתי פוסק וגם שלווה מושלמת. במקום שהחשיבה תשרת אותנו, אנו נשלטים על ידה בדרכים רבות, שהן לא מודעות ושמעולם לא נחקרו על ידינו. למרות שהמחשבות עשויות להיות מועילות ויצירתיות בצורה בלתי רגילה, לרוב הן שולטות בחווייתנו הפנימית באמצעות רעיונות של משיכה מול דחייה, גבוה מול נמוך, עצמי מול אחר. הן מספרות לנו סיפורים על הצלחותינו וכישלונותינו, עורכות תכניות להבטחת שלומנו וביטחוננו, ומזכירות לנו שוב ושוב מי ומה אנו חושבים שאנחנו.
 
הטבע הדואלי הזה של המחשבות הוא המקור לסבלנו. בכל פעם שאנו חושבים על עצמנו כנפרדים, מייד עולים בנו פחד והיאחזות ואנו הופכים ליותר מוגבלים, מתגוננים, שאפתניים וטריטוריאליים. על מנת להגן על העצמי הנפרד, אנו דוחים מעלינו דברים מסוימים, בעוד שעל מנת לתמוך באותו עצמי אנו נאחזים בדברים אחרים ומזדהים עמם…
ריפוי התודעה מתחולל בשני אופנים: אנו מתוודעים לתוכן של מחשבותינו ולומדים לכוון אותן מחדש בצורה מועילה יותר על ידי תרגולים של התבוננות נבונה. בעזרת תשומת לב, אנו לומדים להכיר ולפורר הרגלים של דאגה ואובססיה מיותרת, להשתחרר מבלבול ולהרפות מהשקפות ודעות הרסניות. ביכולתנו להיעזר בחשיבה מודעת על מנת לבחון לעומק את ערכינו. שאלה אשר ממחישה זאת היא "האם אני יודע לאהוב?"  וביכולתנו לכוון מחשבותינו לכיוונים מועילים של טוב לב אוהב, כבוד ונינוחות מחשבתית. טכניקות תרגול בודהיסטיות רבות עושות שימוש בחזרה על משפטים מסוימים על מנת לסייע בפירוק תבניות מנטליות ישנות והרסניות ולחולל שינוי.
 
יחד עם זאת, למרות שאנו מתאמצים לחנך מחדש את התודעה, לעולם לא נוכל להשיג הצלחה שלמה. נדמה שלתודעה יש רצון משלה, בלי קשר לעוצמת רצוננו לכוון אותה. לכן, לשם ריפוי עמוק יותר של הקונפליקטים בתודעה עלינו להרפות מן ההזדהות שלנו עימם. לשם ריפוי, עלינו ללמוד להרחיק את עצמנו מכל הסיפורים של התודעה, שכן הקונפליקטים והדעות שבמחשבותינו לא חדלים אף פעם. כפי שאמר הבודהה: "אנשים בעלי דעות רק מסתובבים בעולם ומטרידים זה את זה". כאשר אנו מבינים שטבעה של התודעה הוא לחשוב, להפריד ולתכנן, אנו יכולים לשחרר את עצמנו מצבת הברזל של הנפרדות ולנוח בתוך הגוף והלב. בצורה זו אנו מתנתקים מן ההזדהות שלנו, מן הציפיות, הדעות והשיפוטים ומן הקונפליקטים הנובעים מתוכם. התודעה חושבת על העצמי כנפרד; הלב יודע את האמת. כפי שאומר זאת מורה הודי דגול, שרי ניסרגדטה: "התודעה יוצרת את התהום, הלב חוצה אותו".
 
הרבה מן הצער שבעולם נוצר כאשר התודעה מנותקת מן הלב. במדיטציה ביכולתנו להתחבר מחדש עם ליבנו ולגלות תחושה פנימית של מרחב, אחדות וחמלה מתחת לכל הקונפליקטים המחשבתיים. הלב מאפשר את קיומם של כל הסיפורים והרעיונות, הפנטזיות והפחדים שבתודעה מבלי להאמין בהם, מבלי שעליו לפעול על פיהם או לממש אותם. כאשר אנו במגע עם מה שמתחת לעיסוק המחשבתי, מתגלה דממה מתוקה ומרפאת, שלווה הטמונה בכל אחד מאיתנו, טוב לב, עוצמה ושלמות שהיא זכותנו מלידה. טוב בסיסי זה קרוי לעיתים הטבע המקורי שלנו, או טבע בודהה. כאשר אנו שבים לטבענו האמיתי, כאשר אנו רואים את כל מבני התודעה ועדיין נחים בשלווה ובטוב, מתגלה בפנינו ריפוי התודעה.
פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | 2 תגובות