מפגש קולנועי עם הנזיר תקצ'וק שבמהלכו יוקרן הסרט – יאנגסי, גלגולו של מורה יום שישי 2/5/14 בשעה 10:00 סינמטק ת"א

מועדון הסרט הבודהיסטי מציג סינמה נירוונה: ייעודו של נזיר
תמונה
יום שישי 2.5.14 בשעה 14:00 בסינמטק תל אביב

ההרצאה והדיון יעסקו במשמעות הנזירות בבודהיזם, בשאלה האם הבודהיזם על ערכיו רלבנטי גם למי שאינו נזיר, ועל מוסד הנזירות בעולם המערבי במאה ה 21.

על המנחה : הנזיר תקצ'וק קיבל על עצמו את נדרי הנזירות ב 2007, בדהרמסלה, למד מפי המורים של "ידידי הדהרמה", ואחרים ומנסה לשלב בין החיים כנזיר לבין פעילות וחיים בעולם המודרני הישראלי. הוא מנחה קבוצת לימוד המוקדשת ללימוד הדרך המדורגת להארה – לאם רים.
הרצאה בעברית

על הסרט יאנגסי גלגולו של מורה :

ארה"ב/בוטאן/הודו/צרפת/נפאל2012 , 82 דקות
בימוי: מארק אליוט 
אנגלית/טיבטית , תרגום לעברית

טנזין ג'יגמה לונדרופ הוכר כגלגול של מסטר בודהיסטי טיבטי נערץ. הבימאי מארק אליוט עוקב אחריו במסע הנפרש לאורך ארבע עשר שנים. מאז פרידתו ממשפחתו בגיל 4, המעבר למנזר, הלימוד, טקס ההכתרה שלו, ועד ימינו כבוגר המשתף בכובד האחריות המוטל עליו כממשיכו/גלגולו של מאסטר והציפיות הגבוהות ממנו להמשיך את המורשת. אפילו עם תמיכתם האוהבת של מורים ובני משפחתו הדרך קדימה לא תמיד ברורה. 

המפגש נפתח בהרצאה של 30 דק ואחריה מוקרן הסרט. ולאחר הההקרנה יערך דיון של 30 דקות

מחירון: 65שח למפגש

מכירת כרטיסים בקופות סינמטק תל אביב, שפרינצק 2
בטלפון 03-6060800 שלוחה 1
או באתר
www.cinema.co.il
פרטים מלאים באתר לב טהור סינמה- 
www.levtahor.co.il

'מרחב הסיוע' – טיפול פסיכותרפי בגישה בודהיסטית

'מרחב הסיוע' – מרכז טיפולי המתמחה בפסיכותרפיה בגישה בודהיסטית המאפשר לכל מי שזקוק או רוצה להיעזר בטיפול לעשות זאת בעלות השווה לכל נפש.
אז מהו טיפול בהשראה בודהיסטית?
הסיוע בהשראה בודהיסטית עושה שימוש בעקרונות ופרקטיקה מתוך העולם הבודהיסטי, כמו גם מגישות טיפוליות מערביות.
הגישה הבודהיסטית מזמינה אותנו לפגוש את הסבל והמצוקה האישית שלנו .מפגש הכולל חקירה ושהייה בתשומת לב עדינה עם כל מה שאנחנו חווים ברגע נתון. מה מתרחש בגוף, מה עולה ברגש, מה אומרות המחשבות, מהו הלוך הנפש הנוכח במפגש.
חקירת החוויה מאפשרת זיהוי דפוסי רגש, חשיבה והתנהגות אופייניים המובילים לסבל ותקיעות. תהליך זה מוליד חיבור מודע ומפויס יותר עם עצמנו ועם החיים ועוזר לנו להשלים עם הבלתי נמנע מחד, ולהפחית את ייצור הסבל, פרי תודעתנו, מאידך.
באופן טבעי קבלה עצמית מעודדת חיבור למשאבי הנפש המיטיבים, לחופש פנימי וקיום הרמוני ויצירתי עם עצמנו וסביבתנו. אלה החומרים המיטיבים הקיימים בכולנו כפוטנציאל לאושר ושמחה.

מי אנחנו?
הסיוע ניתן על ידי קבוצת עמיתים, אנשי מקצוע וותיקים מתחום הפסיכותרפיה, בוגרי תוכנית המטפלים של תורת הנפש הבודהיסטית.

הצע והכוון טיפולי:
טיפולים פרטניים אישיים
טיפולים ממוקדים קצרי מועד
טיפול זוגי
טיפול במתבגרים

יצירת קשר:
לתאום וקביעת מפגש היכרות וייעוץ ניתן לפנות לאפרת בורנשטיין: 052-5625562

מרחב הסיוע הוקם בשיתוף עמותת קשב פתוח ופסיכודהרמה

הקורסים והסדנאות שנפתחים בקרוב:

11/5/14 האומץ לאהוב

מורה: בעז עמיחי

 לחיות את החיים במלואם משמע להסתובב עם לב פתוח לרווחה, לקבל ולאהוב את עצמנו ואת העולם שסביבנו. פעמים רבות מדי אנו מגלים שקשיי היומיום, האכזבות, התסכול והפחדים גורמים לנו להתבצר מאחורי חומות מגן, לכווץ את הלב ולהתרחק מהמגע המלא והחשוף עם עצמנו ועם החיים.

הקורס מזמין אותנו למסע, לחקירה פנימית בנבכי הלב והתודעה, למפגש עם המקומות הכואבים, המפחידים והמאיימים שאותם התרגלנו לעקוף ושמהם למדנו להימנע. בנחישות ובאומץ נלמד לרכך את ביצורי ההגנה, להיחשף, להחליף את התניות הפחד והרגלי הכוח בעצמה חדשה של רכות וקבלה.

את המסע המשותף נתחיל בהתבוננות סקרנית ביחסנו אל האדם עימו אנו נוהגים להיות חסרי סבלנות, קשים ולפעמים פשוט אכזריים – אנו עצמנו.

על בסיס מערכת היחסים החדשה עם עצמנו נתחיל לבחון גם את יכולתנו לפתוח את הלב לאחרים. לסיום נבחן את יכולתנו לקיים מצב של לב פתוח, ידידות ואכפתיות ללא קשר לאדם או מושא ספציפי.

במפגשים נלמד ונדון בתפיסות השונות המופיעות בכתבים, נעמיק בדיון והרהור אישי, אבל בעיקר נשאף להקדיש את זמננו לתרגול מדיטציה מעשי שיאפשר לנו לחולל שינוי פנימי בעמוקים שבהרגלינו.

 מבנה הקורס 10 מפגשים בימי ראשון, בין השעות: 20:30-17:3 + יום תרגול ארוך ב- 13.6.14 תאריך פתיחה: 11.5.14 | תאריך סיום: 13.7.14

13/5/14 "השקט בלב המריבה"- התמודדות עם סכסוכים בהשראה בודהיסטית

מנחות: שירי בר ומאיה לאוב מנחה אורח: נחי אלון

כולנו שמענו על כך שצריך "לדעת לריב", ושסכסוכים – במידה ומתמודדים איתם באומץ, יכולים לפתור בעיות, לייעל מערכות ולהעמיק מערכות יחסים, אבל היכולת ליישם לרוב מוגבלת.  בד"כ ריבים מעוררים תחושות כמו פחד, כעס, אשמה, חוסר אונים, וכולי. במערכות יחסים, בעבודה, ועם חברים – אנו ניצבים בפני שוקת שבורה כאשר כעס או אינטרסים גורמים לתהום עמוקה להיפער בינינו לבין שותפינו.

הדרך הבודהיסטית מציעה כלים אפקטיביים להתמודדות עם מחלוקות ומעודדת את המסוכסכים לשהות בתוך הקונפליקט, להרגיש ולחקור אותו ואת ההסתכלות המוקצנת של "אני הטוב" ו"הוא/היא/הם הרעים" הגורמת לכל כך הרבה צער.

אם נשנה את ההתייחסות שלנו לקונפליקט מבלי לתקוף או לברוח, נוכל להתמיר את האנרגיה השלילית לכדי כוח חיובי המניע לשינוי, ולתת מענה טוב יותר לבעיות שבעטיין צצה המחלוקת מלכתחילה. במקום להיאחז בחוויה של כיווץ ונפרדות אנו לומדים לטפח חמלה וקבלה – המאפשרות לכל צד לממש את הצרכים והמטרות שלו ולרפא את מערכת היחסים.

המפגשים יועברו על ידי שתי המורות במשותף וישלבו מדיטציה, לימוד, תרגילים ושיחה.

נושאי הקורס:

  • הקשבה בלב הסערה: איך להקשיב לעצמי ולאחר בקונפליקט
  • קונפליקט כמנוע לצמיחה
  • "הטייס האוטומטי" תגובות אוטומטיות וזיהוי נקודות רגישות שלי
  • אני צודק אתה טועה – האומנם?
  • היאחזות בתדמית עצמית חיובית
  • הגישה הדמונית; איך נשתחרר מעריצותם של רגשות שליליים מבלי להתכחש להם?
  • הגישה הטרגית: איך להתייחס לסבל ולנסיבות החיים מתוך קבלה, חמלה ונחמה?
  • מסכסוך לפיוס: הלכי נפש המקדמים התפייסות
  • יצירתיות ואמפתיה זה שם המשחק

 מועד פתיחה: 13.5 מבנה הקורס: 8 מפגשים בימי שלישי בין השעות: 18:00-21:00 מחיר: 1,400 ₪ +100 דמי רישום לתלמידים חדשים

האם ניתן להיפטר מכל המכשולים שעומדים בדרכם של החיים הטובים? קטע ממאמר מאת יובל אידו טל

אין ברירה | אני מודה

אותי תשוקה | אף פעם לא עוזבת

אש | היא המורה האמיתית

העשבים הצעירים | עולים ומופיעים | כל פעם שאביב מגיע

[אִיקְּיוּ סוֹג'וּן. יפן. מאה 15]

"האם ניתן להיפטר מכל המכשולים שעומדים בדרכם של החיים הטובים?

התאוותנות לעוד ועוד. הכעסנות וכוונות הזדון. הקהות, העייפות. האי שקט והספקנות. האם ניתן באמת לא להיות נתונים לרודנות של כל העריצים האלה?

כתבי הבודהיזם טוענים בעקשנות שכן.

בצד זה, אינספור ניסיונות עבר גורסים בעקשנות שלא.

אנחנו נכנסים לכל מיני דרכים של אימון רוחני, אימון נפשי, ניסיונות בלתי נלאים לשנות את הדרכים בהן אנחנו פועלים בעולם וחווים את העולם. ובכתבי כל הדרכים נמצא כמעט תמיד ניחוח הבטחה. אם רק נלך בדרך, אם רק נשנה את צורת המחשבה, אם רק, אם רק, אם רק…… הכול יהיה נפלא. וזה לא בדיוק ככה…

איפשהו, בין הציניות העקרה, לבין הרוחניקיות האידיאליסטית, ניתן ללכת בדרך אמצע כלשהי, שאינה דומה לאף אחד משני אלה. נדמה לי שזו הנקודה שאותה אנחנו מבקשים למצוא ביחד בפסיכו-דהרמה; אימון רוח שיש בו האיזון העדין בין הראייה המפוכחת ומידת הענווה לבין יומרה בריאה לשינוי עמוק, מקיף ומשמעותי בצורות שבהן אנחנו חושבים, חיים ופועלים בעולם".

יובל אידו טל

תמונה: רוב גונסלבס

 

תמונה

בודהיזם ורגשות – סדרת מפגשים בסמינר הקיבוצים

בודהה דיבר על אמיתות נאצלות. האמת הנאצלת הראשונה היא (דוקהה) חוסר נוחות, סבל. מדוע זו אמת נאצלת? משום שבאמצעות זיהוי והבנה של סבל אנחנו מתקדמים לעבר שחרור. מכאן שבסבל ישנה קדושה, ולפיכך גם בפחד יש קדושה. אני זוכר את דבריו של פטרול רינפוצ'ה, 'כשאתם עושים מדיטציה, כל מיני רגשות שליליים חולפים בתודעתכם, ותודעתכם היא מרחב מקודש.' (דוקהה ) סבל כשלעצמו איננו נאצל. אילו זה היה כך, העולם היה מקום אחר לגמרי. אך לכל ארבעת האמיתות הנאצלות ביחד יש כוח ליצור טרנספורמציה, והראשונה היא להכיר בסבל כסבל, להכיר בפחד כפחד, לחוש בנוח עם העובדה שיש לנו רגישות ושאנו סובלים, שבשל הרגישות הזו אנו פוחדים. ובכל זאת, הרגישות הזאת היא היוצרת תקווה לאושר אמיתי. אותה רגישות יקרת-ערך – כשאנו לומדים להתמודד איתה בצורה נכונה (סמא)- מחוללת רק טוב".

מתוך המאמר 'פחד וסבל' מאת קוראדו פנסה תרגום: טלי אלוהב פורסם בכתב העת פחד בבודהיזם ישראל

בודהיזם ורגשות – סדרת מפגשים בסמינר הקיבוצים 

מפגש ראשון בנושא: כעס ופחד ביום שישי, 4 באפריל 2014 10:00-13:00 (התכנסות ב-9:30) אולם 44 סמינר הקיבוצים דרך נמיר 149, תל-אביב מנחים: בעז עמיחי ואילן לוטנברג 

כולנו יצורים רגשיים. אין רגע בחיינו שלא נלווה אליו מטען רגשי מעצם היותנו אנושיים – חשים, מגיבים, מרגישים.הדרך הבודהיסטית מציעה כלים יעילים לעבודה עם הרגשות הקשים וההרסניים, שלא פעם מנהלים את חיינו ומותירים אותנו חסרי אונים וסובלים.

בסדנה זו נתמודד עם תהליכים עמוקים ולא מודעים בתוכנו, כדי להבין את טבעם האמיתי של רגשות כמו כעס או פחד, אשר גורמים סבל כה רב לנו ולסובבים אותנו.

נאפשר לעצמנו לשהות עם הרגשות הללו בחמלה ובתבונה, ולהפוך אותם לעזר עבורנו בדרך לחיי רגש מלאים ומאוזנים, ונבחן מה אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו מהתבוננות ברגשות הגואים בנו.

הסדנה תכלול פרקי זמן של מדיטציה מודרכת, שיחות של המורים ולמידה משותפת, והיא מתאימה לבעלי ניסיון ולחסרי ניסיון כאחד.

* * *
מחיר המפגש: 50 ₪ לסיוע בכיסוי עלויות המפגש. המורים מלמדים בדאנה להרשמה חייגו 03-6411961

נשמח אם תיידעו גם את חבריכם או כל מי שהנושא עשוי לעניין אותו/ה

"תעצרו את העולם, אני רוצה לרדת" מאמר מאת: סטיבן פולדר

כל אחד מרגיש לפעמים כמו אוגר שרץ בתוך גלגל בכלוב. במדרשים מופיע דימוי מפחיד המדמה את כולנו לחרקים בתוך כד, שכל הזמן מטפסים למעלה ונופלים, מטפסים ונופלים. החיים יכולים להיות כל-כך נוקשים, מהירים, עמוסים, מלחיצים, מלאי דאגות וחסרי וודאות. אנחנו מפנטזים על עצירה, על חופשה בשפת הים, על טרקינג באלפים, בקיצור, על בריחה מהגלגל. אם תשאלו אנשים, באילו נסיבות הם חשים הכי בטוב ובשלום עם עצמם, ודאי תקבלו תשובות כמו: “כשאני יושבת ומביטה בים", “כשאני הולך ביער", “כשאני יושב במרפסת שלי עם כוס תה", “כשאני עובד בגינה", “כשאני מניקה את התינוק שלי" וכו'.
אבל בפועל, העצירה היא משימה לא קלה. ברגע שנפסיק להיות עסוקים, נרגיש שלווה. אבל אם ההפסקה תימשך זמן רב, השלווה תתחיל להתפוגג. גם אם נגיע לאותה מערה או אי בודד שחלמנו עליהם, לא יעבור זמן רב עד שנתחיל להיות משועממים וחסרי מנוח, נתגעגע לקרובינו, נתחיל לדאוג לכסף או למשפחה, נרגיש שאנחנו מפספסים את החיים האמיתיים. גם אם ניסע לאותה חופשה שבשבילה חסכנו כל-כך הרבה זמן, ייתכן שנחזור גמורים מהתרוצצות אינסופית בין אתרי תיירות ומוויכוחים משפחתיים על תכניות.
העצירה היא משימה לא קלה, מכיוון שכולנו פיתחנו במהלך החיים דפוסים עמוקים של פעלתנות חסרת מנוח. הדבר הראשון שעלינו להבין הוא שההעצירה חייבת להיות הדרגתית. אנחנו צריכים להתרגל אליה, ורק אז נוכל להנות ממנה. זה כמו לעצור אוניית ענק כמו הטיטניק. היא חייבת זמן כדי להגיע לעצירה מוחלטת; אם קרחון יעצור אותה בפתאמיות, היא תשקע. הגוף שלנו מכתיב לנו את הקצב הנכון. אפשר לערוך ניסוי קצר: לשבת בשקט ולראות, כמה זמן יעבור עד שנהיה חייבים לזוז; בהתחלה זה ודאי לא ייקח יותר מכמה דקות. (אלא אם כן אנחנו יושבים מול סרט קולנוע סוחף – אז גופנו קופא, והסיפור טס קדימה). אבל אם נשב בשקט כל יום, הגוף יתרגל לישיבות יותר ויותר ממושכות – כל מי שתרגל מדיטציה מכיר את זה. החתול שלי, למשל, כבר יכול לעשות את זה במשך יום שלם בלי שום מאמץ.
אם אנחנו רוצים להתוודע לשקט אמיתי, עלינו לטפל בדפוסים הפנימיים שלנו, ולא רק בנסיבות החיצוניות. זה דורש קצת מאמץ ומיומנות. באופן פרדוכסאלי, כדי להגיע לעצירה ולהתוודע לשקט אמיתי צריך לעבור דרך די פעילה. זאת אמנות. אחת המשימות העיקריות זה באמת לדעת ולראות, מה בתוכנו הופך אותנו לחסרי מנוחה. עלינו לזהות ולשחרר את המתח ואת הרגלי האי-נחת. זו חקירה פסיכולוגית ומדיטטיבית. אפשר, למשל, לשבת או לשכב בהרפיה עמוקה ולבדוק, איפה בגוף ישנם אזורים של מתח וכיווץ. אם נפגוש את המקומות הללו ונניח להם, ניכנס למצב עמוק יותר של שקט פנימי. אבל התהליך ממשיך עמוק עוד יותר, מכיוון שההרגלים הללו מחוברים למנגנוני הישרדות אנושיים, הנוטים לתעתע בנו. כך, למשל, הצורך הבסיסי במחיה הופך למירוץ אינסופי שבו אנחנו אף פעם לא מגיעים לסיפוק, בלי קשר לנסיבות. הצורך הבסיסי להתמודד עם איומים גורם לנו לחיות בצל דאגה מתמדת, כאילו שבכל רגע יכולה לצוץ סכנה שלא חשבנו עליה. גם הארכיון הפרטי שלנו – השקפותינו, דעותינו, מאבקינו, מחשבותינו, חלומותינו, זכרונותינו, אכזבותינו, תסכולינו וכדומה – הוא מקור בלתי נדלה לרעש פנימי.
הדרך להתמודד עם כל אלה מורכבת מארבעה אלמנטים:
א. זיהוי. קודם כל, עלינו לזהות בבהירות את התופעה ולהודות בכך שהתופעה שגילינו היא היא שטורדת את מנוחתנו. למשל, אם זהו הרגל של ביקורת עצמית או שיפוט עצמי, עלינו לראות זאת בבירור, ולתת לזה את השם המתאים. ב. קבלה. עוזר לקבל את מה שעולה כשם שהנו: מה שעולה. ולקבל את עצמנו כפי שאנחנו. זה במקום להקים מחתרת מזוינת למען השלום הפנימי – זה לא יעבוד, כמובן. ג. חקירה. תתבוננו בתופעה, תראו את הממדים שלה, את הקרנתה על הגוף, את האופן שבו היא מתבטאת במערך הנפשי-רגשי-גופני. ד. אי-הזדהות. פירושו של דבר – לקחת צעד אחורה ולצפות בתופעות המתגלות במבט חיצוני; להשתדל לא לקחת עליהן בעלות. זה יעזור לנו להישאר שקטים גם בנוכחות האורחים המטרידים הללו, שלדברי המשורר רומי 'פולשים לביתנו והופכים לנו את הרהיטים'.
כמובן, אי-אפשר לאלץ את העצירה, אי-אפשר להשיגה על-ידי ניסיון אגרסיבי לשלוט בעצמנו, שרק מייצר גלים נוספים. ובכל זאת, העצירה דורשת מידה של כוונה והתעקשות. קיימים הרבה סוגי מדיטציה העוזרים לנו להשקיט את דעתנו. הדומגאות הפשוטות הן שימוש במנטרה, או בנר. מאוד קל ללמוד את זה, אך לא קל להתמיד בזה. אין בזה הרבה מיסטיקה או מאמבו-ג'אמבו דתי, וזה גם לא כרוך בהוצאות. מה שזה דורש זה מידה של התמדה בתרגול, כדי להעמיק את רמת הריכוז או את היציבות של התודעה. פעם הצעתי לקבוצת אנשים שלימדתי במקום עבודתם, דימוי שהתגלה כיעיל. הצעתי להם להיעזר בדימוי של 'הפסקת סיגריה ללא סיגריה' ליצירת אי של שקט באמצע הפעילות.
למעשה, איננו צריכים לרדוף אחרי שקט פנימי, מכיוון שהוא כבר נמצא בתוכנו, אפילו אם הוא מוסתר מאוד. אנחנו נהנים מהשקט ביער, בים, עם ספל התה במרפסת, כי זה מחזיר אותנו למקום שאנחנו מכירים, לחווית השלווה העמוקה בעת שינקנו מהשד של אמנו. המונח 'סמאדהי' בסנסקריט, שבו משתמשים בהוראה של 'שקט עמוק', פירושו במקור 'לאסוף את עצמנו', 'להחזיר את עצמנו הביתה'.
מעשייה בודהיסטית עתיקה מספרת על שודד יער בשם אנגולימאלה שהרג 999 אנשים ותר את היער בחיפושים אחרי הקורבן ה-1,000. בודהה שמע עליו ועל אף ההפצרות של תלמידיו התעקש להיכנס לבד ליער. עד מהרה אנגולימאלה מצא אותו והחל לרדוף אחריו. בודהה פסע בקצב רגוע ועם חיוך, ואילו אנגולימאלה, שרץ בכל כוחותיו, משום מה לא הצליח לתפוס אותו. לבסוף, הוא צעק אל הבודהה: “עצור, עצור!” בודהה הסתובב, הישיר מבט לתוך עיניו ואמר: “עצרתי לפני הרבה זמן. עכשיו תורך לעצור!” דבריו של הבודהה התמיהו את אנגולימאלה כל-כך, שהוא שכח מכל כוונות הזדון שלו ושאל לפירושם. זה, כמובן, נתן לבודהה הזדמנות להבהיר לו את עיקרי משנתו, ותוך זמן קצר אנגולימאלה הצטרף לנזירי היער.
כשבודהה אמר שהוא עצר, הוא לא דיבר על מצב של בהייה בטלוויזיה! הכוונה היא שהוא הפסיק לייצר גלים, לזרות נזקים והפרעות, לפגוע בעצמו או בזולת, ליצור חיכוכים, סבל ותסיסה. הוא ירד מהגלגל ועצר בנירוואנה, שאחד הפירושים שלה הוא 'כיבוי האש'. לעצור פירושו לחיות חיים חפשיים ללא התנגדות, לזרום בזרם החיים: לא להיאבק בו, ולא לשקוע מתחת לפני המים.
מתוך האתר של בודהיזם ישראל