להתחיל מחדש – קורס לקראת השנה החדשה

מנחה: בעז עמיחי

"ההתחלה היא יותר ממחצית השלם"

רבי יצחק עראמה

דרך המדיטציה והבודהיזם מזמינה לפתוח כל יום כאילו היה זה יומנו הראשון, לפגוש כל פרח, כאילו זו הפעם הראשונה שפגשנו בו, להקשיב לכל אדם כאילו זו הפעם הראשונה ששמענו את קולו. איך נוכל להתהלך בעולם בעיניים רעננות? כיצד ניתן להשיל את עול העבר וחרדת העתיד, ולפסוע ערים בשבילי החיים?

תקופת ההתחדשות של ראשית הסתיו היא הזדמנות לעצור, להרפות מהמטען העודף, ולהכין עצמנו לשנה חדשה. קורס זה הוא הזמנה לעלות על מסלול ההתחדשות ממש מהרגע הראשון. נתאמן בעקרונות הבסיסיים של התבוננות רעננה, משוחררת מאחיזה ומציפייה.כמו בלוח השנה העברי, נעבור מההזמנה להתחדש להבנה כי כדי לעשות זאת עלינו להרפות ממכאובי העבר ולסלוח.

לסיום נבנה סוכה חדשה, משכן ארעי אך יציב מאי פעם למצוא בו מחסה. אם נרצה, נוכל להוסיף לכך את השאיפה לסוקהה (בסנסקריט – רווחה ואושר) במפגשים נשלב אימון מעמיק ביסודות התרגול המדיטטיבי, עם דיון בעקרונות הדרך, עבודה בקבוצות קטנות וגדולות, קריאה ובעיקר הזמנה לתרגול בבית, בין השיעורים ותוך כדי החגים.

 

מבנה הקורס:

עשרה מפגשים החל מה- 9.9.14

ימי שלישי  16:00-19:00

מחיר 1900 ש"ח+ 100 ש"ח דמי רישום לתלמידים חדשים

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | תגובה אחת

סדנת תנועה ומדיטציה – יום שישי 15/8 10:00-13:00 ומאמר מאת ג'ק קורנפילד

התנועה מפגישה אותנו עם הגוף באופן בלתי אמצעי. ככה – עם הקיום כמות שהוא, ללא תיאוריות וללא תכנונים. מפגש זה הוא הזמנה לפגישה עם הגוף המופלא הזה, המסתגל, המרפא עצמו, הכואב, הנרגש, הסובל, הדועך ומתכלה. 
 
במפגש נפגוש את עצמנו באמצעות החוויה הגופנית ונבדוק כיצד ניתן להיעזר בגוף על מנת לפתח איכויות אותן אנו מעוניינים לטפח באימון במדיטציה – קשב, פתיחות לחוויה, חמלה, קבלה, יצירתיות וחיוניות.אין צורך בניסיון קודם בתנועה.
 
דמי השתתפות 50 ש"ח בתשלום מראש
 
להרשמה חייגו 03-6411961, או למייל broshim@tauex.tau.ac.il

—————————————————————————-

לרפא את הגוף, את הלב ואת התודעה מאת: ג'ק קורנפילד

הופיע ב"בודהיזם בישראל"

  • תרגום: מולי גלזר
  • מקור: Hindrances from Breath Sweeps Mind, Tricycle, Riverhead book
 
לרפא את הגוף
כאשר מתחילים לתרגל מדיטציה, התרגול כולל לעיתים קרובות טכניקות לפיתוח מודעות לגופנו. יש לכך חשיבות מיוחדת בתרבות כמו שלנו, אשר הזניחה את הממד הפיזי והאינסטינקטיבי של החיים. הסופר ג'יימס ג'ויס כתב על אחת הדמויות שלו: "מר דאפי חי במרחק קצר מגופו". כך חיים גם רבים מאיתנו. במדיטציה יש לנו אפשרות להאט ולשבת בשקט, תוך שאנו באמת שוהים עם כל דבר שעולה ומופיע. בעזרת המודעות, נוכל לטפח יכולת להיפתח אל החוויות הגופניות בלא להיאבק בהן, וממש לחיות בגופנו. כאשר אנו במודעות כזו, ביכולתנו לחוש בבהירות רבה יותר את העונג ואת הכאב שבגוף. מכיוון שההרגל הטבוע בנו הוא להימנע מכאב ולהימלט מפניו, למעשה איננו יודעים עליו הרבה. כדי לרפא את הגוף עלינו לחקור מהו כאב. כאשר אנו מעניקים תשומת לב מעמיקה לכאבינו הפיזיים, נוכל להבחין במספר סוגים. נוכל לראות שלפעמים הכאב מופיע כשאנו מנסים להסתדר בתוך תנוחת ישיבה לא נוחה. במקרים אחרים, הכאב יופיע כדי לאותת לנו שאנו חולים או סובלים מבעיה של ממש. כאבים אלה הם קול הקורא לנו לתגובה ישירה ולנקיטת פעולה לצורך ריפוי.
אלא שברוב המקרים, הכאבים בהם אנו מבחינים תוך כדי הפניית תשומת לב מדיטטיבית, אינם אותות לבעיות בריאותיות. אלו הם הביטויים הגופניים הכואבים להיאחזויות וכיווצים בממד הרגשי, הפסיכולוגי והרוחני. רייך כינה כאבים אלה "השריון השרירי" שלנו, אותם אזורים בגופנו שהקשחנו שוב ושוב במצבים כואבים על מנת לגונן על עצמנו מפני הקשיים הבלתי נמנעים של החיים. גם אדם בריא המתיישב למדיטציה בתנוחה נוחה יחסית וודאי יתוודע לכאבים בתוך גופו או גופה. כאשר אנו יושבים בלא תזוזה, כתפינו, גבנו, לסתותינו או צווארנו עלולים לכאוב. פקעות שהצטברו במארג של גופנו, אשר לא הבחנו בהן עד כה, מתחילות להתגלות בפנינו ככל שאנו נפתחים. בשעה שאנו מתוודעים אל הכאב המוחזק במקומות אלה, ייתכן שיופיעו גם רגשות, זיכרונות, או תמונות הנוגעות לאותם אזורי מתח.
 
בהדרגה, אנו כוללים במעגל ההתוודעות שלנו את כל אשר היה חבוי ומוזנח עד כה, ובמקביל גם גופנו נרפא. חלק מאמנות המדיטציה היא פיתוח היכולת לעבוד עם אותן היפתחויות. ביכולתנו ללמוד להעניק תשומת לב פתוחה ומכבדת לתחושות מהן מורכבת החוויה הגופנית שלנו. בתהליך הזה, עלינו להתאמן בפיתוח תשומת לב תחושתית למתרחש בגוף. נוכל לכוון את תשומת לבנו כדי להבחין בתבניות שונות של נשימה, בתנוחת הגוף, הגב, החזה, הבטן, האגן. בכל אותם אזורים נוכל לחוש בעדינות בתנועה החופשית של אנרגיה או בכיווץ ובהחזקה המונעים זאת…
 
לרפא את הלב
בדיוק כמו שאנו פותחים את הגוף ומרפאים אותו דרך חישת מקצביו והענקת תשומת לב עמוקה ומיטיבה, כך ביכולתנו לפתוח ולרפא ממדים אחרים של הווייתנו. הלב והרגשות עוברים תהליך ריפוי דומה, בעזרת תשומת לבנו המוענקת לקצבם, לטבעם וצרכיהם. לעיתים קרובות פתיחת הלב מתחילה במפגש עם מאגר לא נודע של צער שנצבר במשך חיים שלמים, הכולל את הצער האישי שלנו וגם צער כללי של מלחמות, רעב, זקנה, מחלות ומוות. לעיתים נחווה את הצער בגופנו, ככיווצים וחסימות סביב הלב, אולם ברוב במקרים נחווה את פגיעותינו העמוקות, זכרון של נטישה, את הכאב שלנו – כדמעות שעדיין לא הזלנו. הבודהיסטים מתארים זאת כאוקיינוס של דמעות אדם, גדול יותר מארבעת האוקיינוסים.
 
כאשר אנו מפתחים תשומת לב מדיטטיבית, הלב מאפשר לעצמו להירפא באופן טבעי. הצער אותו נשאנו עימנו זמן כה רב, מכאבים  או מציפיות ותקוות שלא התממשו, הצער הזה עולה בנו.
 
לרפא את התודעה
 כמו שביכולתנו לרפא את הגוף ואת הלב על ידי המודעות, כך נוכל לרפא גם את התודעה. באותו אופן בו אנו לומדים על טבעם וקצבם של תחושות ורגשות, כך נוכל ללמוד להכיר את טבען של המחשבות. כאשר אנו מתוודעים אל מחשבותינו בזמן המדיטציה, אנו מגלים שהן אינן בשליטתנו – למעשה אנו שוחים בתוך זרם מתמיד של מחשבות לא קרואות – זיכרונות, תכניות, ציפיות, שיפוטים וחרטות. התודעה מתחילה לחשוף בפנינו כיצד היא מכילה את מכלול האפשרויות, אשר לעיתים קרובות סותרות זו את זו – אלו הן האיכויות הנפלאות של האדם הקדוש יחד עם הכוחות האפלים של הדיקטטור או הרוצח. מתוך כל אלה התודעה מתכננת ומדמיינת, ויוצרת מאבק מתמיד ותרחישים לשינוי העולם.
 
אולם, המקור של כל אותן תנודות בתודעה הוא חוסר סיפוק. נראה כי אנו רוצים גם ריגוש בלתי פוסק וגם שלווה מושלמת. במקום שהחשיבה תשרת אותנו, אנו נשלטים על ידה בדרכים רבות, שהן לא מודעות ושמעולם לא נחקרו על ידינו. למרות שהמחשבות עשויות להיות מועילות ויצירתיות בצורה בלתי רגילה, לרוב הן שולטות בחווייתנו הפנימית באמצעות רעיונות של משיכה מול דחייה, גבוה מול נמוך, עצמי מול אחר. הן מספרות לנו סיפורים על הצלחותינו וכישלונותינו, עורכות תכניות להבטחת שלומנו וביטחוננו, ומזכירות לנו שוב ושוב מי ומה אנו חושבים שאנחנו.
 
הטבע הדואלי הזה של המחשבות הוא המקור לסבלנו. בכל פעם שאנו חושבים על עצמנו כנפרדים, מייד עולים בנו פחד והיאחזות ואנו הופכים ליותר מוגבלים, מתגוננים, שאפתניים וטריטוריאליים. על מנת להגן על העצמי הנפרד, אנו דוחים מעלינו דברים מסוימים, בעוד שעל מנת לתמוך באותו עצמי אנו נאחזים בדברים אחרים ומזדהים עמם…
ריפוי התודעה מתחולל בשני אופנים: אנו מתוודעים לתוכן של מחשבותינו ולומדים לכוון אותן מחדש בצורה מועילה יותר על ידי תרגולים של התבוננות נבונה. בעזרת תשומת לב, אנו לומדים להכיר ולפורר הרגלים של דאגה ואובססיה מיותרת, להשתחרר מבלבול ולהרפות מהשקפות ודעות הרסניות. ביכולתנו להיעזר בחשיבה מודעת על מנת לבחון לעומק את ערכינו. שאלה אשר ממחישה זאת היא "האם אני יודע לאהוב?"  וביכולתנו לכוון מחשבותינו לכיוונים מועילים של טוב לב אוהב, כבוד ונינוחות מחשבתית. טכניקות תרגול בודהיסטיות רבות עושות שימוש בחזרה על משפטים מסוימים על מנת לסייע בפירוק תבניות מנטליות ישנות והרסניות ולחולל שינוי.
 
יחד עם זאת, למרות שאנו מתאמצים לחנך מחדש את התודעה, לעולם לא נוכל להשיג הצלחה שלמה. נדמה שלתודעה יש רצון משלה, בלי קשר לעוצמת רצוננו לכוון אותה. לכן, לשם ריפוי עמוק יותר של הקונפליקטים בתודעה עלינו להרפות מן ההזדהות שלנו עימם. לשם ריפוי, עלינו ללמוד להרחיק את עצמנו מכל הסיפורים של התודעה, שכן הקונפליקטים והדעות שבמחשבותינו לא חדלים אף פעם. כפי שאמר הבודהה: "אנשים בעלי דעות רק מסתובבים בעולם ומטרידים זה את זה". כאשר אנו מבינים שטבעה של התודעה הוא לחשוב, להפריד ולתכנן, אנו יכולים לשחרר את עצמנו מצבת הברזל של הנפרדות ולנוח בתוך הגוף והלב. בצורה זו אנו מתנתקים מן ההזדהות שלנו, מן הציפיות, הדעות והשיפוטים ומן הקונפליקטים הנובעים מתוכם. התודעה חושבת על העצמי כנפרד; הלב יודע את האמת. כפי שאומר זאת מורה הודי דגול, שרי ניסרגדטה: "התודעה יוצרת את התהום, הלב חוצה אותו".
 
הרבה מן הצער שבעולם נוצר כאשר התודעה מנותקת מן הלב. במדיטציה ביכולתנו להתחבר מחדש עם ליבנו ולגלות תחושה פנימית של מרחב, אחדות וחמלה מתחת לכל הקונפליקטים המחשבתיים. הלב מאפשר את קיומם של כל הסיפורים והרעיונות, הפנטזיות והפחדים שבתודעה מבלי להאמין בהם, מבלי שעליו לפעול על פיהם או לממש אותם. כאשר אנו במגע עם מה שמתחת לעיסוק המחשבתי, מתגלה דממה מתוקה ומרפאת, שלווה הטמונה בכל אחד מאיתנו, טוב לב, עוצמה ושלמות שהיא זכותנו מלידה. טוב בסיסי זה קרוי לעיתים הטבע המקורי שלנו, או טבע בודהה. כאשר אנו שבים לטבענו האמיתי, כאשר אנו רואים את כל מבני התודעה ועדיין נחים בשלווה ובטוב, מתגלה בפנינו ריפוי התודעה.
פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | תגובה אחת

שישי דהרמה – יום שישי 15/8 10:00-13:00 סדנת תנועה ומדיטציה 

שישי תנועה

התנועה מפגישה אותנו עם הגוף באופן בלתי אמצעי. ככה – עם הקיום כמות שהוא, ללא תיאוריות וללא תכנונים. מפגש זה הוא הזמנה לפגישה עם הגוף המופלא הזה, המסתגל, המרפא עצמו, הכואב, הנרגש, הסובל, הדועך ומתכלה. הנפש והגוף מקיימים ביניהם מערכת יחסים מורכבת, התהוות גומלין. דרך התנועה ניתן להיפגש עם האופן שבו אנו מתייחסים לגוף והיא מאפשרת עבודה פנימית שאינה רק תודעתית ורגשית, אלא גם גופנית ותנועתית. 

במפגש זה נתנסה בתנועה כדרך להעמיק את חווית היותנו נוכחים בגוף, נבחן את השפעת התנועה על עומק החוויה, נפגוש את עצמנו באמצעות החוויה הגופנית ונבדוק כיצד ניתן להיעזר בגוף על מנת לפתח איכויות אותן אנו מעוניינים לטפח באימון במדיטציה – קשב, פתיחות לחוויה, חמלה, קבלה, יצירתיות וחיוניות.

אין צורך בניסיון קודם בתנועה.

מנחה:
תומר בשן – מתרגל ומנחה מדיטציה ותנועה. מטפל בתנועה ובגישת האקומי, בשיאצו ובפיזיותרפיה. בשנים האחרונות מעמיק בלימודים סומאטים העוסקים ברבדי החוויה הגופנית/נפשית דרך מחקר היחסים והקשרים בין חלקי הגוף, ודרך הפניית הקשב לרבדים השונים של החוויה. משלב איכויות של נוכחות, עדינות, הקשבה וחוסר מאמץ בתנועה ובדממה.

להרשמה חייגו 03-6411961, או למייל broshim@tauex.tau.ac.il

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

"להתחיל מחדש" – קורס שנפתח בקרוב בהנחיית בעז עמיחי

 

על הקורס "להתחיל מחדש:

דרך המדיטציה והבודהיזם מזמינה לפתוח כל יום כאילו היה זה יומנו הראשון, לפגוש כל פרח, כאילו זו הפעם הראשונה שפגשנו בו, להקשיב לכל אדם כאילו זו הפעם הראשונה ששמענו את קולו. איך נוכל להתהלך בעולם בעיניים רעננות? כיצד ניתןלהשיל את עול העבר וחרדת העתיד, ולפסוע ערים בשבילי החיים?

תקופת ההתחדשות של ראשית הסתיו היא הזדמנות לעצור, להרפות מהמטען העודף,ולהכין עצמנו לשנה חדשה. קורס זה הוא הזמנה לעלות על מסלול ההתחדשותממש מהרגע הראשון.נתאמן בעקרונות הבסיסיים של התבוננות רעננה, משוחררת מאחיזה ומציפייה.כמו בלוח השנה העברי, נעבור מההזמנה להתחדש להבנה כי כדי לעשות זאת עלינו להרפות ממכאובי העבר ולסלוח.

לסיום נבנה סוכה חדשה, משכן ארעי אך יציב מאי פעם למצוא בו מחסה. אם נרצה,

נוכל להוסיף לכך את השאיפה לסוקהה )בסנסקריט – רווחה ואושר(.במפגשים נשלב אימון מעמיק ביסודות התרגול המדיטטיבי, עם דיון בעקרונות הדרך,

עבודה בקבוצות קטנות וגדולות, קריאה ובעיקר הזמנה לתרגול בבית, בין השיעורים ותוך כדי החגים.

מבנה הקורס:

עשרה מפגשים החל מה- 9.9.14

ימי שלישי  16:00-19:00

מחיר 1900 ש"ח+ 100 ש"ח דמי רישום לתלמידים חדשים

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | תגובה אחת

הידיעון של פסיכו-דהרמה 2014 / 2015

להלן הידיעון החדש והמקיף של פסיכו-דהרמה לשנת 2014-2015 הכולל את כל הקורסים, הפעילויות, והתכניות

לחץ להורדה >> ידיעון 

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

מפגש הקהילה שהתקיים ביום חמישי

שלום חברים,

בעקבות הימים הסוערים קיימנו מפגש קהילה עם יעקב רז, יובל אידו טל ושירי בר בפסיכו-דהרמה. רצינו להודות לכל האנשים הרבים והטובים שהגיעו להשתתף, לשבת בשתיקה ולחלוק.

אז שוב תודה…מקווים לראותכם במפגשים הבאים

צוות פסיכו – דהרמה
אלוני 1 אלוני 2
ציירה מהקהל: עינת אלוני

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | תגובה אחת

ב-10 לאוגוסט ייפתח קורס הקיץ " להיות זה להיפרד – התחלה וסוף לא בהכרח ניגודים"

מנחה: מאיה לאוב

על פי רוב כשאנחנו חושבים על פרידות אנחנו מתכווצים, נסגרים, מנסים לחמוק מהן. לעיתים,  אנחנו נמנעים מלהיקשר ולאהוב בשל הפחד לחוות פרידה.הבודהיזם מצביע על כך שבעולם שבו הכול משתנה מרגע לרגע, תלוי בתנאים ונסיבות דינאמיים – להיות זה להיפרד, לחיות זה להיפרד, לנשום זה להיפרד – הרי בכל רגע ורגע אנו נפרדים מהרגע הקודם, מהנשימה הקודמת.

מכיוון שפרידות הן בלתי נמנעות מוטב ללמוד איך להיפרד.  בקורס נתבונן במנגנוני ההגנה שפיתחנו מפני כאב הפרידה, ונראה כיצד הם עצמם מעצימים את הפחד והחרדה ומותירים אותנו במעגל קסמים של הכחשה, הימנעות והרבה סבל מיותר. נתאמן בהתמסרות ופתיחת הלב בתהליך הפרידה ואולי נגלה שקל יותר לשאת פרידה בלב שלם, מאשר להסתובב עם לב קפוץ מפחד.

נושאי הקורס:

* אימון באי ידיעה

* שחרור אחיזה

* התמודדות עם פחדים

* לבדות ובדידות

* יחסנו אל המוות

מבנה הקורס

6 מפגשים בימי ראשון, 17:00-20:00

החל מ: 10.8.14 עד   14.9.14

סוף והתחלה / ויסלבה שימבורסקה

אחרי כל מלחמה
מישהו חייב לנקות.
סדר כלשהו
הרי לא יתרחש מעצמו.

מישהו חייב להדוף את עיי החרבות
אל צידי הדרכים,
כדי שיוכלו לעבור בהן
עגלות מלאות מתים.

מישהו חייב לבוסס
בטיט ובאפר,
בקפיצי ספות,
שברי זכוכית
וסמרטוטים מדממים.

מישהו חייב לגרור קורה
כדי לתמוך בקיר,
להתקין זכוכית בחלון
ולקבע דלת על ציריה.

זה איננו פוטוגני
ומצריך שנים ארוכות.
כל המצלמות נסעו מכבר
למלחמה אחרת.

את הגשרים צריך בחזרה
ואת תחנות-הרכבת מחדש.
השרוולים יקרעו לגזרים
מרוב הפשלה.

מישהו ומטאטא בידו
עוד נזכר איך היה.
מישהו מקשיב
ונד בראש שלא נתלש.

אך כבר בסביבתם
יתחילו להסתובב כאלה,
שזה ישעמם אותם.

מעת לעת מישהו עוד
יחפור מתחת לשיח
טיעונים אכולי-חלודה
ויעביר אותם לערימת השיירים.

אלה שידעו
מה התרחש כאן ומדוע,
חייבים לפנות מקום לאלה
שיודעים מעט.
ופחות ממעט.
ולבסוף, שום דבר.

בעשב, שכיסה
את הסיבות והתוצאות,
מישהו חייב לשכב לו
עם שיבולת בין שיניו
ולבהות בעננים.

(מפולנית: רפי וייכרט)
——

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה