נפאל קוראת לנו לעזור

נפאל קוראת לך.ppsx

נפאל קוראת לך.ppsx (8)

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

22/5 יום ו' 9:00-12:00 בקמפוס ברושים מפגש דהרמה: מפחד לאי-אלימות בהנחיית בעז עמיחי

מה הקשר בין חרדת המוות שלנו, להתנהגויות אלימות, קשות ופוגעניות?

התרגול הבודהיסטי מזמין אותנו להביט נכוחה אפילו בעובדה הבלתי נתפסת שגם אני, אפילו אני, אמות יום אחד, ואיש לא יודע מתי. האימון הבלתי מתפשר הזה מהווה את הבסיס לאימון בידידות, בסבלנות ובאי אלימות.במפגש הדהרמה נחקור יחד את הקשר בין היכולת להשלים עם מותנו ליכולתנו להעמיק בדרך הסבלנות ואי האלימות.

השתתפות בעלות: 50 ש"ח להרשמה חייגו 03-6411961

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

הודעה על פתיחת הקורס: כעס שיפוטיות ודימוי עצמי והמאמר היבטים מעשיים של עבודה עם כעס מאת: אבי פאר

כעס שיפוטיות ודימוי עצמי מנחה: אבי פאר

אצל מרביתנו רגשות שליליים כמו כעס, שיפוטיות, חוסר שקט, דאגות וספקות הם חברים ותיקים. ניתן להתרגל אליהם, אבל אנו משלמים מחיר כבד כאשר הם מנהלים אותנו ושולטים בחיינו ובאופן שבו אנו מגיבים.

העבודה עם רגשות שליליים היא עניין לכל החיים ויש בה ערך רב משום שהיא מאפשרת לנו לבדוק את הדפוסים הבסיסיים ביותר שבתודעתנו, את הדימוי העצמי שלנו ואת האופן שבו דימוי האחר נצרב בתוכנו.

בקורס זה נלמד באופן שיטתי את ההגדרות הבודהיסטיות לאותם רגשות שליליים, נחקור את האופן שבו הם באים לידי ביטוי בעולמנו הפנימי ובחיי היומיום שלהו ונשמע על הדרך הבודהיסטית לעבודה מעשית עימם וליצירת שינוי ברבדים העמוקים ביותר של אישיותנו ובמערכות היחסים שלנו עם עצמנו ועם אחרים.

הקורס מיועד הן למתרגלים ותיקים המבקשים להעמיק את הידע והתרגול שלהם והן למצטרפים חדשים המבקשים להתנסות בגישה הבודהיסטית לחיים. לפרטים נוספים יש ללחוץ כאן

היבטים מעשיים של עבודה עם כעס מאת אבי פאר (פורסם בבודהיזם בישראל)

                                   
(מבוסס באופן חופשי על חלק מהמאמר "המכשולים" מאת ג'וזף גולדשטיין The Hindrances . JosephGoldstein , מתוך הספר Breath Sweeps Mind בהוצאת Tricycle books)
א. "חמשת המכשולים" ומשמעותם
"חמשת המכשולים" הינם מצבי תודעה מזיקים, אשר מפריעים לתודעה להיות שלווה, צלולה ויציבה וממסכים את תפיסת המציאות שלנו (השתוקקות, כעס, עייפות וקהות חושים, חוסר שקט ודאגה, ספקות עמוקים) .
יש להבין, את משמעותם של אותם חמשת המכשולים ולא להקל במידת השפעתם עלינו. אין מדובר על רגשות לא נעימים אשר מדי פעם עולים בתודעה, מפריעים לנו במקצת וגורמים לאי נחת זמנית, אלא לסדרה בלתי פוסקת של רגשות כאלו, גם אם הם בעוצמה נמוכה ולא "דרמטית" במיוחד, אשר משפיעים באופן מתמשך עלינו.
מדובר בעבודה פנימית לא פשוטה אשר נדרשת לשם השגת תודעה שקטה ונטולת מכשולים, והמשל הבא מדגים זאת :
דמיין עצמך בליבו של שדה קרב, עומד לבדך ונלחם באלף אויבים המקיפים אותך לכול הצדדים. ושאותם הצלחת לנצח איכשהו. דמיין לעצמך אלף קרבות כאלו, שבכול אחד מהם אתה נלחם לבדך באלף אויבים ומנצח אותם.
הבודהא אומר כי אין זו משימה קלה לעשותה לעשות , ועדיין הקשה ביותר מכול המשימות היא להגיע להבנה מלאה של התודעה,
אבל היא אינה בלתי אפשרית. רבים הצליחו בכך והם הותירו לנו עצות והנחיות כיצד לעשות כך.
 
ב. שלושה אלמנטים לעבודה עם חמשת המכשולים
בעבודה עם התודעה בכלל וחמשת המכשולים בפרט ישנם שלושה אלמנטים חשובים:
(1) ראשית- עלינו לדעת את ההגדרה המדויקת של המכשולים:
אין כול אפשרות להילחם במשהו שאיננו יודעים בדיוק מהו. כאשר זה כך, השפעתו של אותו אויב ויכולתו להזיק ולשלוט עלינו היא בלתי מוגבלת.
כך גם לגבי חמשת המכשולים, עלינו לדעת את ההגדרה המדויקת של כול מכשול ואת האופן שבו הוא עולה בתודעה וכיצד הוא משפיע עליה
(2) שנית – עלינו לזהות את המכשולים כאשר הם נוכחים בתודעה:
הידע התיאורטי של השלב הקודם הינו הכרחי אבל לא מספיק ככלי מעשי לחיי היומיום שלנו.
עלינו לפתח בתוכנו את היכולת לזהות את האם מכשול זה או אחר נוכח כבנו כרגע. כך שניתן יהיה לאפיין אותו במדויק ולאפשר בכך לפעול להפסקתו .
(3) שלישית- עלינו לבנות בתוכנו יכולות לעבודה עם המכשולים שעלו:
המכשולים אינם מושג תיאורטי ,אלא אויבים מעשיים אשר משפיעים על התודעה בכך שהם משנים את תפיסת עולמנו יותר מכול דבר אחר וגורמים לנו לסבל בעוצמות שונות, כמו גם לאלו שנוכחים סביבנו.
עלינו להבין כי נסיבות חיינו אינן אובייקטיביות, הן "צבועות" בצבעם של המכשולים הנוכחים ברגע זה בתודעה (לרוב ישנו יותר ממכשול אחד הנוכח בה).
בניית היכולות לעבוד עם אותם המכשולים שזיהינו והם נוכחים בתוכנו, מהווה כלי רב עוצמה ליצירת איכות חיים גבוהה, מתמשכת ובעלת ערך אמתי.
ג. כעס, המכשול השני-הגדרות והבסיס לעבודה עמו
"כעס", בהבנה הבודהיסטית אינו מוגבל רק למושג היומיומי שאנו נוהגים להשתמש בו ("אני כועס עליך, או "אני כועס על עצמי"). הוא כולל בתוכו מגוון של רגשות השלובים זה בזה, מתעוררים זה בעקבות זה ומשפיעים זה על זה.
כעס הינו אותו "כיוון" של רגשות שעלייתם בנו מייצרת תגובה אוטומטית של התנגדות לעצם קיומם ורצון להפסקתם, להיפטר מהם- בגלל התחושה הלא נעימה שהם גורמים בנו.
לפיכך, כאשר אנו מבקשים לבצע עבודה פנימית בעלת ערך עם כעס- עלינו לזכור שני דברים שיעזרו לנו בכך:
(1) "מבט לרוחב":
– כעס אינו רק מה שאנו רגילים לכנות כך (התחושה הספציפית שכאשר היא עולה אנו מגדירים אותה לעצמנו בתור: "עכשיו אני כועס").
– בתפיסה הבודהיסטית, כעס הינו מושג רחב המכיל בתוכו מגוון של רגשות שליליים ומזיקים- כמו: שנאה, זדון, רצון להרע, רצון לנקום, סלידה, קנאה, צרות עין, תוקפנות, דחייה, עויינות וכן הלאה.
(2) "מבט לעומק":
– פעמים רבות, כעס אינו עולה בזכות עצמו אלא "מתיישב ומכסה" על רגשות עמוקים יותר
– אלו רגשות אשר "מבטאים את עצמם" ככעס, "מחוסר ברירה" – בגלל תהליכי הסתרה והדחקה לא מודעים
צורת התבוננות כזו הינה זוהי חשובה להבנה וליישום, היות והיא מאפשרת לנו:
(1) מצד אחד-"לא להתפזר" בתהליך הנדרש לעבודה הפנימית שלנו. כאן הכוונה היא שניתן להשתמש ב"תרופת הנגד" הכללית עבורו, בדיוק כפי שמריחת יוד מאפשרת לחטא כול סוג של פצע פתוח, ללא תלות במיקומו בגוף (אין צורך להשתמש בסוג יוד אחד לפצעים ברגל, בסוג יוד שני לפצעים ביד וכן הלאה)
(2) מצד שני- "לא להתמקד" רק בכעס. כאן הכוונה היא להבין כי הוא משמש גם כאיתות לתהליכים פנימיים ועמוקים. בדיוק כפי שכאשר אנו יושבים בחדר סגור ומתבוננים בחלון, יש בנו הבנה שאותה שקית שמתעופפת באוויר או אותם עצים שנעים כה וכה, אינם עושים כך בזכות עצמם, אלא מהווים סימן לכך שרוח חזקה מתחוללת בחוץ. (ובמקרה שלנו, מתחוללת סערה בפנים…)
 
ד. מקורות לעלייתו של כעס
המקורות לעלייתו של כעס הינם מגוונים ותלויים במידה רבה בנטיות העמוקות ובדפוסי האישיות הדומיננטיים שיש בנו
לפני שנפנה לסקירה של מקורות אפשריים לעלייתו של כעס, עלינו לזכור כי הם מופרדים כאן זה מזה רק לצרכים פדגוגיים, על מנת לחדד את ההבדלים הדקים ביניהם, כאשר במציאות הם עשויים להיות שלובים זה בזה, תלויים זה בזה וממריצים זה את זה
לא מדובר על "בניין רב קומות" שבו המקורות לעלייתו של כעס נמצאים בקומת הקרקע והכעס עצמו נמצא בקומה השנייה, אלא על "מרק רגשות" שיש בו מרכיבים שונים, חלקם דומיננטיים יותר וחלקם פחות- שקיומם זה ליד זה וזה בתוך זה הוא שמקנה לו את תכונותיו הייחודיות:
(1) הרגל– ישנם אנשים ו/או סיטואציות בחיינו שפגישה עמם מעלה בנו כעס מתוך הרגל (כי "כך היה תמיד בעבר ולכן יהיה גם הפעם"), בלי קשר אל המצב הנוכחי.
במקרים כאלו, עלייתו של כעס נראית לנו טבעית ואף מחויבת המציאות, בלי שנקדיש לכך מחשבה שנייה ובלי שהדבר ייראה מוזר ויוצא דופן לנו ואף לסובבים אותנו.
כאשר אנו מצפים כי במפגש הקרוב יעלה כעס, הציפייה מצדיקה את עצמה. לא פעם הדבר קורה כאשר האחרים באותה סיטואציה גם הם מגיעים אליה כשהם כועסים מתוך הרגל
(2) הימנעות– כעס מאפשר לנו, לכאורה לא להתמודד עם "רגשות לא רצויים" אחרים שאיננו רוצים לחוש אותם (כמובן, ברמה הלא מודעת), בגלל המחיר הרגשי שהם גובים מאתנו ובגלל "אי התאמתם" לדימוי העצמי שלנו.
כאן, הכעס מהווה סוג של "שריון" אשר מאפשר לנו "לסגור " את המערכת הרגשית ולהגן עליה, כך שברמה המודעת איננו חשים שום רגש אחר.
כמובן שבטווח הארוך, ההימנעות אינה משיגה את מטרתה, יש לכך מחירים לא פשוטים הנובעים מהעובדה שאותם "רגשות לא רצויים" מצליחים לבטא את עצמם בדרכים אחרות, מורכבות ומפותלות, ולהמשיך להשפיע על חיינו.
(3) כיסוי– כעס מאפשר לנו "לכסות" על רגשות לא רצויים אחרים אנו חשים שכבר עלו בנו ואשר שנתפסים כ"פחות לגיטימיים" בעיני עצמנו או פחות מקובלים (לפי השקפותינו ואמונתנו) בחברה שבה אנו חיים.
במקרים בהם אנו מזהים רגשות כמו פחד, קנאה, צרות עין, חוסר סובלנות, חוסר כנות, מבוכה, חוסר בטחון עצמי, חולשה וכן הלאה- אנו עשויים לחוש "שנכשלנו" ולמהר לכעוס.
בכך הכעס יכול לשרת שתי מטרות, הוא מהווה ביטוי לכעס שלנו על עצמנו (על שנכשלנו) ויחד עם זאת מהווה "מסך עשן", שמסתיר בפני האחרים (כך אנו מקווים ומאמינים) את העובדה שזיהינו רגש לא רצוי אחר שעלה בנו
(4) פחד– פחד הינו רגש משתק שמייצר בנו תגובה רבת עוצמה להיפטר ממנו מהר ככול שנית.
קשה לנו לשהות עם פחד, קשה לנו אפילו להודות שיש בנו פחד(בוודאי כשמדובר על חברה המקדשת אומץ ובזה לחולשה (ופחד, בעיני רבים מאתנו הינו ביטוי של חולשה גדולה ומבישה)
לכן, עצם הופעתו של פחד בתודעה מביאה לעתים קרובות להופעתו של כעס, על הפחד עצמו, על עצמנו (מדוע אני מפחד) ועל מי שנתפס כמקור הפחד, זה שגללו אני מפחד.
יש לזכור שברמה העמוקה ביותר, אנו חשים פחד בלתי פוסק בפני שינוי. למעשה, כול התכנים, המאמצים, הסיפורים וההשתוקקויות של מה שאנו מכנים "האישיות/ העצמי שלנו" סובבים סביב הניסיון הבלתי פוסק לייצר מצב פיזי ופסיכולוגי של קביעות ואי שנוי, היות וכול שינוי, קטן ככול שיהיה, מהווה סוג של מוות עבור האישיות (היות והוא דורש ממנה להיוולד מחדש, במצב שונה) והדבר מהווה מקור בלתי נפסק של כעס
(5) כאב– קשה לנו עם כאב (שמקורו מבחינתנו פיזי או רגשי), כך שכעס עשוי להיות על עצם קיומו של הכאב, על הקושי שיש בנו לסבול את הכאב, על אנשים אחרים או סיטואציות שנתפסים כמקורות לאותו כאב וכן הלאה.
ישנם מקרים רבים בהם אנו משליכים את הכעס על גורם חיצוני של כאב, כדי להסיר את האחריות מעצמנו, או לפחות להגדיר בכך מקור ברור לאותו כאב (כך למשל, אנו עשויים להכות בכעס את הרהיט שבו נתקלנו, מה שהופך אותו כמובן לאחראי ולמקור הבלעדי לכאב שנגרם לנו בגלל חוסר תשומת לבנו)
(6) צדקנות– אנו אוהבים, להרגיש צודקים. למעשה, זוהי העמדה הרצויה ביותר עבור האישיות שלנו היות וכאשר אנו חשים צודקים, אין שום קונפליקט פנימי, והמערכת הרגשית יכולה להיות רגועה לרגע.
על מנת כדי להגיע למצב זה, אנו מחפשים "אישורים" לרגשות שעולים בנו, פנימה ומהסובבים אותנו, היות ואישורים אלו מרגיעים אותנו ומאפשרים לנו לחוש צודקים.
היות והתודעה אינה במצב רגשי ניטרלי אלא מלאה ברגשות שונים שעולים ויורדים ללא הרף ומציפים אותה, הרי שכול מצב של "רגשות לא נעימים", כולל כעס, מונע ממנה לחוש "צודקת".
לפיכך, כאשר עולה כעס, יש "להלביש אותו" בבגדים של "כעס צודק", על מנת שיתמוך באותו מצב פנימי רצוי.
וכך, צדקנות יכולה להתבטא גם כ"כעס צודק", כזה שעבורו יש בנו "אישור פנימי" או "אישור חיצוני" מצד חברים לחוש כך.
(7) אי לקיחת אחריות– כחלק מסירובנו הבסיסי לקחת אחריות על חיינו, אנו נוטים שלא לקחת אחריות מלאה גם על חלקנו במערכות יחסים ובאינטראקציות עם אחרים. קל לנו יותר "להשליך" את מקור הכעס על מישהו אחר ולהתייחס אליו כאל הגורם ש"בגללו אני כועס כרגע".
(8) השקפות– לא משנה מהי השקפתנו על נושא זה או אחר. ברגע שהשקפה מסוימת הפכה להיות "ההשקפה שלי", היא הוכתרה כ"השקפהנכונה", מול כול האחרות (שכמובן בדקתי בתשומת לב ובאובייקטיביות ומצאתי שהן לא נכונות..). על ההשקפות האחרות ו/או על מי שמחזיק בהן אפשר ולעתים רצוי לכעוס
(9) חוסר ישע– קשה לנו לשהות במצב שבו איננו יכולים לייצר שינוי ו"לשפר אותו". כך למשל במקרים של מחלה קשה, זקנה, תהליך המוביל לאובדן של מישהו יקר לנו (לקראת מוות או אפילו לפרידה במערכת יחסים). זהו מצב של חוסר ישע, שמעלה בנו כעס על עצם המצב או אפילו על האדם "שגרם לכך"
(10) אי עשייה– אנו לא רגילים לשהות במצב של "אי עשייה" (BEING). חיי היומיום שלנו מאופיינים בעשיה בלתי פוסקת (DOING) וכאשר אנו מגיעים למצב שבו "לא קורה כלום", אנו עשויים לחוש אי שקט פנימי עתים לחוש כעס על כך (למה שום דבר לא זז).
(11) עשיית יתר– כמובן שגם הקצה השני, של "עשיית יתר " (OVER DOING) עשוי להעלות בנו כעס, על כך שזה יותר מדי עבורנו, שאיננו עומדים בקצב.
(12) שיפוטיות – קיים בתוכנו תהליך בלתי פוסק של "שיפוטיות משווה", כלפי אחרים ( האם אני: יותר מהאחר, כמו האחר, פחות מהאחר) וכלפי עצמנו (האם אני: יותר מהציפיות שלי מעצמי, בדומה לציפיות שלי מעצמי, פחות מהציפיות). מצבים הנתפסים ככאלו שבהם אני פחות מהאחר/ פחות ממה שאני מצפה מעצמי, עשויים להעלות בנו כעס על כך.
(13) נטישה– סיטואציות של נטישה מצד אנשים יקרים לנו, כאלו שאנו במערכות יחסים (בעבודה, בחוג החברתי, במשפחה וכן הלאה) ובמיוחד כאלו שיש לנו ציפיות מהם, מביאות לא פעם לתגובות רגשיות קשות של כעס. גם כאן, הכעס "מתיישב מעל" תחושות עמוקות יותר הקשורות לדפוסים הבסיסיים שבנו כמו פחד, תחושת בדידות או דימוי עצמי נמוך.
(14) אובדן- סיטואציה של אובדן, פרידה ומוות (בין אם כזו שעתידה להתרחש בקרוב, כמו בזמן מחלה קשה או כזו שארעה כבר, כמו במוות של איש יקר לנו)מביאה בכנפיה פחד עמוק (ולא סתם, כאשר ברצוננו לתאר פחד גדול במיוחד אנו אומרים "פחד מוות") יחד עם עצב, מרירות, ייאוש ואף תחושת חוסר ישע. תחושות אלו יכולות להתלוות בכעס המופנה אל האדם העומד למות, על כך שהוא נוטש אותנו ו"אינו משתדל מספיק להציל את עצמו" (עבורנו ועבורו) ואל עצמנו, על כך שאין ביכולתנו לעזורלו.
 
ה. עבודה עם כעס- הגישה הכללית
ישנם מספר דרכים בהם ניתן לעבוד עם כעס (כמו גם עם יתר המכשולים, בהיותם "תרופות נגד" יעילות עבור כולם, כפי שהוצג במשל על החיטוי ביוד של פצעים שונים ).
עלינו לזכור כי לא מדובר על "טיפים" שמופיעים לעתים בספרי הדרכה ("איך לנצח את הכעס ב- 10 צעדים"), אלא על ביטוי לעבודה פנימית ומשמעותית שנעשית בהתמדה ולאורך זמן.
נדירים ביותר, אם בכלל, המקרים שבהם ניתן לראות שינויים מידיים במצב התודעה שלנו ובאופן שבו אנו מגיבים, כבר בתקופת זמן קצרה
אני מבקש להדגיש נקודה זו, כפי שבאה לידי ביטוי במשל שהוזכר מקודם, כדי למנוע אכזבה ממי שמנסה לעבוד עם הדרך הבודהיסטית ולא רואה תוצאות מהירות.
העבודה עם כעס נעשית בראש וראשונה כשילוב של שני אלמנטים-זיהוי ותשומת לב:
(1) זיהוי-זיהוי עצם העובדה שקיים בנו כעס אינו כמובן מאליו. לעתים, גם כאשר כעס נוכח בנו בעוצמה חזקה ואף נראה לעין כול, אנו נוטים להכחיש את עצם קיומו, אם בגלל שבמקרה הנדון אנו חשים שלא בנוח להגדיר עצמנו כ"כועסים" או בגלל שאיננו מודעים לכך.
הצורך בזיהוי אינו חד פעמי או מוגבל רק לתקופות מסוימות בחיינו. הוא חייב להיעשות באופן שוטף, מדי רגע ורגע, היות וכפי שהוזכר מקודם, התודעה מוצפת כול הזמן ברגשות חדשים שעולים.
הזיהוי הינו לשלושה מאפיינים של הרגשות שעלו:
לכיוון הכללי של הרגש שעלה- האם זהו באמת רגש מועיל ותורם או רגש מזיק (אחד מחמשת המכשולים) וזהו תהליך לא פשוט, היות ולא פעם הרגשות מתחפשים זה לזה
לסוג הרגש שעלה (איזה מחמשת המכשולים הינו הדומיננטי יותר כרגע בתודעה) וגם זה תהליך לא פשוט, היות ולא פעם הרגשות המזיקים שלובים זה בזה, מסתירים זה ומתחפשים זה לזה, כאשר התבוננות מעמיקה מגלה כי לרגש שמסוים עלה יש מקור רגשי אחר, עמוק וסמוי יותר
 לעוצמה של אותו רגש מזיק שעלה (וברור כי ככול שהעוצמה נמוכה יותר, כך יקל עלינו לטפל בו)
(2) תשומת לב– זיהוי מביא לתשומת לב, שהיא היכולת להביט לעומקו של מה שעולה כרגע, כפי שהוא.
ההגדרה הבודהיסטית לתשומת לב אינה רק "התבוננות", כפי שאנו נוטים אולי לפרש מושג זה בחיי היומיום שלנו.
הבודהיזם מדבר על "תשומת לב נכונה" וזו קיימת רק כאשר אנו מביטים בתשומת לב ברגשות שעלו ואיננו "מתערבבים" איתם:
– בלי להיאחז בהם ("זה נעים- ולכן אני רוצה". כאשר חשוב לזכור שבהחלט ייתכנו מצבים שבהם אפילו כעס מייצר תחושה נעימה, למשל , כאשר בבסיסו ישנה צדקנות או כיסוי לרגש אחר או אי לקיחת אחריות )
– בלי לגנות אותם ("זה לא נעים- ולכן אני לא רוצה". כאשר תחושות כאלו מביאות לתגובת שרשרת פנימית של שיפוטיות, אכזבה מעצמנו. תחושת כישלון וחוסר ערך וכן הלאה)
– בלי להזדהות אתם (זה "אני", זה "עצמי", זה "שלי". ההזדהות מביאה את הכעס להיות בעל עוצמה ושליטה על מצב התודעה הכללי שלנו ועל ההגדרה העצמית שלנו- "אני אדם כעסן")
להלן כמה נקודות פרקטיות לעבודה בתשומת לב נכונה, כאשר אנו יושבים ולפתע נמלאים בתחושת כעס שמציפה אותנו כלפי אדם או סיטואציה:
– אנו ממשיכים לשבת ומציינים: "כעס, כעס", ללא הזדהות עמו, בלי לגנות את עצמנו על כך שעלה כעס. פשוט מתבוננים.
– כעס הוא בעל עוצמה גדולה כאשר אנו מזדהים עמו "אני כועס ואני צריך לכעוס כי מישהו עשה לי משהו…"
בבסיסה של תשומת הלב נמצאת הפנמת ההבנה העמוקה שכול הרגשות אינם אלא תכונות מנטליות ארעיות, שמופיעות בתודעה אבל אינן חלק בלתי נפרד ממנה- בדומה לעננים המופיעים מדי בשמיים בהירים.
כעס, כמו כול יתר הרגשות המטרידים, חולף דרך התודעה, נראה כשהוא עדיין בה, אבל לא משאיר סימנים לאחר שעבר (שוב בדיוק כמו שהאיכות הדוממת, הצלולה והפתוחה של השמיים אינה מושפעת מהעננים שחלפו דרכם ונעלמו זה כבר)
הבנה זו מאפשרת לתשומת לב להיות הכלי היעיל ביותר לעבודה עם כעס ועם יתר הרגשות השליליים
לפיכך, פיתוח תשומת לב הוא המשימה החשובה ביותר שביכולתנו לקחת על עצמנו כדי להגיע לאיכות חיים אמתית.
ו. עבודה עם הנאה מכעס
חלקנו עשויים להיות מופתעים מכך, אבל כפי שנאמר מקודם, אנו בהחלט יכולים ליהנות מהכעס.
אמנם זה אינה מה שאנו נוהגים להגדיר כהנאה "מקובלת", כמו מאוכל טוב, ממראה יפה וכן הלאה, אבל כעס יכול להביא עמו תחושת טובה-למשל:
– כעס שמגיע מתחושת צדקנות ("אני כועס ואני צודק שאני כועס, מגיע לו שאכעס עליו"-וראה הסבר מפורט מקודם),
– כעס שנחווה כתחושת פורקן ("סוף סוף אמרתי לו בפנים מה שאני חושב עליו וזה מרגיש לי טוב")
– כעס שנתקל בתגובות אוהדות– של חברים, קרובי משפחה וסתם אנשים מסביב ("כול הכבוד לך שכעסת עליו, עשית מה שאחרים לא העזו לעשות")
תחושת הנאה כזו יכולה להיות טריגר רב עוצמה לאימוץ של דפוסי כעס חוזרים ונשנים.
גם כאן, העבודה עם ההתענגות על כעס נעשית בעזרת שני האלמנטים שתוארו מקודם:
– ראשית, אנו מזהים את התופעה של התענגות על כעס
– ואז אנו מסתפקים בהתבוננות קרובה על כך, הן על עליית הכעס והן על תחושה הטובה שמתלווה אליו. הדבר גורם לכעס לאבד את כוחו להטריד את התודעה ואת השפעתו עליה.
ז. עבודה עם זדון המתלווה לכעס
תחושת זדון, שנאה, איבה , רצון להרע- כולן תחושות שליליות אשר מתלוות לעתים קרובות לכעס.
כאשר זדון נוכח בתודעה בעוצמה גבוהה יותר, תחושות אלו מתבטאות במחשבות אלימות ספציפיות כלפי מושא הכעס ("הקרנת סרט" בתודעה על מה שהיינו רוצים שיקרה לאותו אדם או שאנו היינו רוצים לעולל לו)
כפי שאנו יודעים, מחשבות זדון עשויות להיות מתורגמות לאלימות מילולית ואפילו לאלימות פיזית (הכאה ועד כדי ניסיון לרצח)
העבודה עם מחשבות זדון שאנו חשים שהן מכריעות אותנו, יכולה להיעשות על ידי תרגול "מטא"- לייצר מחשבות של אהבה לא מותנית ("מטא"-מתורגמת גם כידידות, אהבה חומלת, אהבה שאינה תלויה בדבר, ראיית האנושיות באחר ), כאשר נהוג לעשות זאת בשלבים:
– אנו מתחילים באיחולי "מטא" לעצמנו, עד שאנו חשים כי התודעה נרגעת במקצת ומוכנה לחוש רגשות חיוביים
– עוברים לאחל "מטא" לאדם אהוב ספציפי, שכלפיו יש לנו כרגע רגשות חיבה , אהבה והערכה
– משם, עוברים לאחל "מטא" לאדם ניטרלי, כזה שעבורנו הוא "שקוף" ואיננו מבחינים בו גם כשהוא קרוב אלינו, ואין לנו כלפיו רגשות מיוחדים לטוב ולרע
– ולבסוף, מאחלים "מטא" לאדם שקשה לנו אתו, בגלל שאנו חשים כי פגע או הזיק לנו
נכונות לתרגל תהליך זה מביאה לכעס לשכוך לאיטו ולמחשבות הזדון לאבד מכוחן להציף ולהטריד את התודעה.
ח. עבודה עם כעס- מתן שי
אפשרות פרקטית ויעילה לעבודה עם כעס שעלה על גדותיו (גם אם נראית פרדוקסלית) הינה מתן שי לאדם שאנו כועסים עליו. הכוונה היא לתת שי פיזי (מתנה כלשהי) ולא רק לדמיין מתן שי בתודעה (במחשבה בלבד).
חשוב להבין כי המטרה מאחורי מתן השי אינה מהווה מבחינתנו סוג של התנצלות או של "הודאה באשמה". הכוונה היא להיעזר באקט הסמלי והמעשי הזה כאמצעי מיומן לעבודה עם הכעס שלנו
במלים אחרות, מתן השי הוא בראש ובראשונה עבורנו. זוהי התחלת תהליך של שחרור תודעתנו מהכעס האוחז בה ושולט עליה.
כאשר ישנם בתודעתנו ניצנים של נדיבות ושל ידידות, הדבר "משנה את כיוון הגלגל" של זרם המחשבות והאסוציאציות לכיוון מועיל ורגוע.
כאשר הבנה זו מופנמת בנו לעומק, היא מכתיבה את התגובה שלנו אל התייחסות האדם האחר למתנה שנתנו לו. אין לנו ציפיות שמתן המתנה יגרום לו להתרכך, להירגע ולהתחיל בתהליך של תגובה חיובית מצדו (יתכן וכך יהיה , יתכן ולא- זה אינו בשליטתנו).
ט. עבודה עם כעס- בעזרת חוק הסיבה והאפקט (חוק הקארמה)
זוהי ההבנה כי כול אחד מאתנו הוא הבעלים והיורש של מעשיו. כול אחד עתיד לחוות את התוצאות של המעשים המועילים והמזיקים שעשה.
אם אדם אחר עשה מעשה מזיק, במקום להגיב על כך בכעס, עדיף שנגיב בחמלה, מתוך הבנה:
– שהמקור לעשיית אותם מעשים הינו בורות, אשר תביא עליו בסופו של דבר כאב וסבל.
– שלמרות שהמעשה כוון לכאורה אלינו, מקורו העמוק הוא לא אישי. אנו חווינו אותו פשוט כי היינו בקרבתו, בדיוק כפי שמכונית שנוסעת במהירות בתוך שלולית מים מתוך חוסר תשומת לב של הנהג, מתיזה אותם על מי שהולך על המדרכה לידו באותו רגע.
לכן, אין טעם להגיב בכעס שלנו, אשר מביא עליו עוד סבל אלא לנסות ולהקל עליו. תגובה מתוך חמלה תביא גם לנו לתוצאות חיוביות בעתיד, יחד עם עצם העובדה שתגובה כזו מרגיעה ומייצבת את התודעה.
זוהי אולי המשמעות העמוקה של דברי הבודהא (מתוך הדהמאפאדה, בתרגום חפשי):
 "לא ניתן להפסיק כעס/שנאה (של האחר) בעזרת כעס/שנאה (שלנו)
ניתן להפסיק כעס/שנאה רק באמצעות אי כעס/אי שנאה (חמלה)
וזהו חוק נצחי".
בחרתי לסיים מאמר זה בשיר שכתבתי, בשם "מקל איש כעס, מקל איש כעס".
המקל שבידיו הוא שפצע את גופי.
אבל אין טעם לכעוס על המקל.
כי המקל היה אחוז בידיו. וגם אם המקל הוא שהשאיר בי צלקות, אין טעם לנקום במקל.
רק להרחיק את המקל ממני.
להרחיק את המקל ממנו.
כדי שלא יפצע שוב.
אותי או אותך, מי שלא תהיה.
אם תהיה במקרה ליד אותו מקל, כפי שאני הייתי אז.
האיש שאחז את המקל הוא שפצע את גופי.
אבל אין טעם לכעוס עליו.
כי הוא היה אחוז בידי הכעס. וגם אם הוא זה שהשאיר צלקות בנפשי, אין טעם לנקום בו.
רק להרחיק את האיש הזה ממני.
להרחיק את הכעס ממנו.
כדי שלא יפצע שוב.
אותי או אותך, מי שלא תהיה.
אם תהיה במקרה ליד אותו כעס, כפי שאני הייתי אז.
הכעס שאחז את האיש הוא שפצע את נפשי.
אבל אין טעם לכעוס עליו.
כי הוא היה אחוז בידי הכעס. הכעס על המקל ההוא, שפצע אותו כשהוא היה בגילי, או במצבי.
או פשוט בגלל שהיה ליד איש אחר, שהיה אחוז בכעס אחר.
וגם אם הוא השאיר צלקות בחיי, אין טעם לנקום בו.
רק להרחיק את הכעס הזה ממנו.
להרחיק את הכעס ממנו.
כדי שלא יפצע שוב.
אותי או אותך, מי שלא תהיה.
אם תהיה במקרה ליד אותו כעס, כפי שאני הייתי אז.
אני לא שוכח.
אני לא שוכח את המקל שהונף והצל שהוטל ובכי שלא התחיל
ולא נגמר.
מאז ועד היום.
חנוק מבכי. אז והיום. ואולי עד סוף ימי.
אראה מקל ואתכווץ. אראה אותו.
אבל אני סולח.
סולח לעצמי.
על כך שלא בכיתי.
על כך שלא דיברתי.
על כך שלא סיפרתי את הסיפור.
האמיתי.
על כך שלא סיימתי את הסיפור.
איתי.
על כך שלא התחלתי לחיות.
על כך שרציתי למות.
בעצמי.
בטוח שלא אשכח, ספק אם אסלח.
כרגע זה גדול עלי. כרגע זה נראה רחוק מדי.
כי כרגע עדיין הכול קרוב אלי.
אבל אולי.
אחרי שאסלח לעצמי.
אחרי שאוכל להביט על עצמי.
אחרי שאוכל לחייך לראי.
אחרי שאוכל להראות לך את תוך תוכי.
אז אולי,
למרות שלעולם לא אשכח אותו.
אולי פעם גם אסלח לו.
אסלח לו בעבורי.
כי מגיע לי.
להתחיל לחיות
בלי אותו שק של אבנים כבדות.
של כעס כלפי כל העולם.
שלא קם.
שלא עזר לילד קטן.
שנשאר דומם.
שהשאיר לדמם.
אז אולי,
למרות שלעולם לא אשכח אותו.
אולי פעם גם אסלח לו.

 

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

שבת דהרמה 16.5.15 17:00-9:00 זן ואימון הלב: ההרמוניה בין האחדות לדואליות

מנחה: ד"ר עודד ארבל

竺土大仙心    The mind of the great sage of India

東西密相付    is intimately transmitted from west to east.

人根有利鈍    While human faculties are sharp or dull,

道無南北祖    the Way has no northern or southern ancestors.

靈源明皎潔    The spiritual source shines clear in the light;

枝派暗流注    the branching streams flow on in the dark.

הסנדוקאי הוא אחד הטקסטים היפים והאהובים במסורת הזן, ובמנזרים רבים הוא נקרא מדי יום.

הוא בנוי כשיר קצר, ומספר על הדרכים בה עלינו להתקין את תודעתנו כהולכים בדרך האימון, ובאופן מיוחד, על היכולת להחזיק בכפיפה אחת את האחדות השורה בכל – החוויה הלא דואלית, עם קיומם של ריבוא הדברים.

במפגש נקרא את הטקסט, נעמיק בו, נהרהר על ההיבטים הרלבנטיים לנו כמתרגלים, כמטפלים, כבני זוג וכאנשים בעולם ובעיקר – נשב בשקט, נתרגל, נלך מעט. נשהה במרווח בין האור לחושך, ננשום. נהיה.

ההשתפות בעלות: 150 ש"ח להרשמה חייגו 03-6411961 (או פשוט להגיע ולהרשם במקום)

על המנחה:

ד"ר עודד ארבל – פסיכיאטר מומחה, בוגר התכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת ת”א. עומד בראש מרפאת המיינדפולנס שבמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ועוסק בפסיכותרפיה וייעוץ בקליניקה בת”א ובטל שחר. בוגר תכנית המטפלים של פסיכודהרמה וחבר בסגל ההוראה של בית הספר . מטפל מוסמך בשיאצו. בעל חגורה שחורה בקארטה, מדריך צלילה ומנסה לנגן בחליל במבוק. תלמידו של פרופ’ רז, ומתאמן ומלמד בדרך הזן. מנחה קבוצות מדיטציה וקבוצות טיפוליות בגישות מבוססות מיינדפולנס. עוסק בטיפול פרטני במגוון הפרעות ובהוראה והכשרה של מטפלים בתורת הנפש הבודהיסטית וגישות מבוססות מיינדפולנס.

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

בקרוב הקורס: כעס, שיפוטיות ודימוי עצמי מנחה: אבי פאר

אצל מרביתנו רגשות שליליים כמו כעס, שיפוטיות, חוסר שקט, דאגות וספקות הם חברים ותיקים. ניתן להתרגל אליהם, אבל אנו משלמים מחיר כבד כאשר הם מנהלים אותנו ושולטים בחיינו ובאופן שבו אנו מגיבים.

העבודה עם רגשות שליליים היא עניין לכל החיים ויש בה ערך רב משום שהיא מאפשרת לנו לבדוק את הדפוסים הבסיסיים ביותר שבתודעתנו, את הדימוי העצמי שלנו ואת האופן שבו דימוי האחר נצרב בתוכנו.

בקורס זה נלמד באופן שיטתי את ההגדרות הבודהיסטיות לאותם רגשות שליליים, נחקור את האופן שבו הם באים לידי ביטוי בעולמנו הפנימי ובחיי היומיום שלהו ונשמע על הדרך הבודהיסטית לעבודה מעשית עימם וליצירת שינוי ברבדים העמוקים ביותר של אישיותנו ובמערכות היחסים שלנו עם עצמנו ועם אחרים.

הקורס מיועד הן למתרגלים ותיקים המבקשים להעמיק את הידע והתרגול שלהם והן למצטרפים חדשים המבקשים להתנסות בגישה הבודהיסטית לחיים.

לפרטים נוספים לחץ כאן:

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | 2 תגובות

ממש תיכף פתיחת הקורס "פשוט מדיטציה – פניה המגוונות של המדיטציה הבודהיסטית" בהנחיית יובל אידו טל וקטע מכתבה בגלובס על אנשי עסקים ומדיטציה

פשוט מדיטציה – פניה המגוונות של המדיטציה הבודהיסטית בהנחיית יובל אידו טל

לפרטים נוספים התקשרו: 03-6411961

יותר ויותר אנשים בישראל מתאמנים במדיטציה מסיבות וממניעים שונים: להירגע, להפחית כאב, להתמודד עם בעיות שונות. ואולם בבודהיזם המדיטציה היא כשלעצמה מפגש עם אופן קיום מעודן יותר. המדיטציה הבודהיסטית המוכרת ביותר היא זו של תשומת הלב (mindfulness) אך בפועל היא מגוונת בהרבה. בקורס נלמד כמה מהסוגים העיקריים של המדיטציה הבודהיסטית, נתאמן בהם ונלמד את הרציונל העומד מאחוריהם. בין השאר נתרגל קשב פתוח, ריכוז, סוגים שונים של מדיטציה אנליטית, מדיטציה באמצעות הדמיון, מדיטציית חמלה ומדיטציית קואן זֶ ן בודהיסטית.
אין צורך בניסיון קודם. לפרטים נוספים לחצו כאן

קטע מכתבה ב"גלובס" על תרגול מדיטציה בקרב מנהלים ואנשי עסקים בישראל ובעולם – מאת נורית דברת:

באי הפורום הכלכלי בדאבוס השנה הופתעו מהנושא שעל הפרק. לצד הדיון המרכזי על אי שוויון כלכלי, 26 מהדיונים המבוקשים ביותר עסקו בנוכחות, מיינדפולנס ומדיטציה בעולם העסקים. נשיא הבנק העולמי, ג'ים יונג קים, סיפר בנאומו המרכזי על חשיבות השילוב בין השפה הכלכלית למדיטציה, שמפחיתה לחץ ומשפרת ביצועים.
"זה בכלל לא בהקשר דתי", הסביר, "זה יעזור לכולנו להיות צנועים ורגועים יותר. המחקרים וההוכחות הפיזיולוגיות מדהימים ומדברים על שינוי של ממש באנטומיה של המוח. אני חושב שכולנו כקהילה גלובלית נצא נשכרים מכך". כשירד מהפודיום, מנכ"לים וכלכלנים בכירים 'יצאו מהארון', ניגשו אליו ושיתפו אותו בהיותם מתרגלים ותיקים וחדשים.

המגמה הזאת מתכתבת עם פרסומי המכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתית בארה"ב, כי מחלות הקשורות במתח עולות לחברות האמריקאיות כ-200 מיליארד דולר בשנה בשל שיעור היעדרות מוגבר של עובדים, איחורים ואובדן כוח עבודה. כ-70%-90% מהעובדים מגיעים לבתי חולים כתוצאה ממחלות הקשורות במתח.

חברות ענק כמו אפל, יאהו וגוגל כבר מציעות חדרי מדיטציה ושתיקה לעובדיהם. גם תאגידים כלכליים כמו מקינזי ודויטשה בנק הוסיפו כיתות תרגול כדי לעזור לעובדים לשבור את רצף העבודה הלחוץ והאינטנסיבי. כשבגל הצמצומים האחרון התכווצה קבוצת אנשי השיווק והמכירות של תאגיד AOL טיים וורנר מ-800 איש ל-500 איש, שיעורי מדיטציה שולבו בסדר היום כדי לעזור לנשארים להתרגל לסדר החדש.

הטרנד אינו פוסח גם על הזירה הישראלית. עורך הדין ואיש העסקים תמיר גילת מתרגל מדיטציה ומיינדפולנס כבר 14 שנה. "למעשה, מדובר בבודהיזם חילוני (שלא כמו הבודהיזם הדתי שיש בו עבודת אלילים). אנחנו מתרגלים אוסף של כללי יסוד, שאם כולנו נבצע אותם, העולם ייראה אחרת".

גילת, 52, נשוי בשנית לעו"ד קרן נהרי ואב לשלוש בנות, הגיע אל התרגול בעקבות משבר גיל ה-40. "זה התחיל בגיל 38. הצלחתי מאוד כשותף בכיר באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ והייתי גם יו"ר מכבי תל אביב. הגעתי לשיאים בחיי מהר מאוד, אבל בהתבוננות פנימית מהצד, הרגשתי שלא הייתי מאושר. ידעתי שמשהו בהתנהלות שלי לא תקין. התחלתי להתעניין בפסיכולוגיה, ולאט לאט נחשפתי ונמשכתי לפילוסופיה של המזרח הרחוק, ובמיוחד לבודהיזם.
"כבר קודם התחלתי לתרגל מדיטציה טרנסדנטלית, שהיא הקלה מכולן, והיא הכניסה אותי לעשייה יומיומית רגועה. אין בתרגול מדיטציה הארות או מפצים גדולים, חשוב רק התרגול הקבוע, ההתכנסות בשקט לתוך עצמך".

בשנת 2002, לאחר שסיים את לימודיו, נכנס לעולם העסקים, בתחילה כבכיר בקבוצת פולאר כאחראי על תחום הסלולר באיטליה, ואחר כך בחברת בראק קפיטל. "למדתי לשלב את המדיטציה בקביעות בתוך העשייה העסקית שלי", הוא מספר.

– התרגול הפך אותך למנהל טוב יותר?

"הישגים היו לי כבר בגיל צעיר, אבל הם השאירו אותי לפעמים לא מוכן, עם הרבה סימני שאלה ותהיות. לא תמיד הייתי מנהל קשוב והפגנתי יותר מדי אגו. התקופות האינטנסיביות של העסקים גרמו לכך שלא תרגלתי מספיק מדיטציה, וזה בהחלט פגע בדרך הניהול שלי. כשסיגלתי לעצמי את המדיטציה ברמה יומיומית, אין ספק שהקריירה הייתה בניהול מקסימלי".

– מהם העקרונות המרכזיים שאתה מיישם?

"אין לי ספק שהכלים ביסודות הבודהיזם והמיינדפולנס – נוכחות, חוסר ההיאחזות והתלות בדברים, קבלת המציאות, ההקשבה ויכולת ניתוח המציאות – עוזרים מאוד להיות מנהיג. הפגנת פחות אגו ואימוץ שפה יותר שלווה ושקטה הם הכלים הנכונים לניהול".

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

סיפור חיי הבודהה בראייה פסיכולוגית הזדמנות אחרונה: מפגש דהרמה | יום רביעי (היום) | 6.5.15 מ-18:00 עד 21:00 בקמפוס ברושים

מנחה: רחל קפלן (השתתפות בעלות: 50 ₪) ניתן להגיע ולהרשם במקום. רחוב חיים לבנון 30 ת"א. טל' 03-6411961
========================================
סיפור חיי הבודהה, על האגדות השזורות בו, מקפל בתוכו את הרעיונות הפסיכולוגים המרכזיים המופיעים בתפיסה הבודהיסטית. בסדנה נכיר את הבודהה כאיש משפחה, אהוב, מוכשר ומוצלח,
המצוי בתקופה של בלבול ומצוקה ויוצא לחפש פתרון לסבל. בדרך הוא מגלה כי מקורות הסבל טמונים בתודעה, אך טמונה בה גם האפשרות לשחרור. הרעיונות הפסיכולוגים המרכזיים שמציעה
התפיסה הבודהיסטית ניתנים להבנה, ללימוד ולתרגול, ומאד רלבנטים לחיינו אנו. נתייחס לעקרונות ולמושגי היסוד של הפסיכולוגיה הבודהיסטית לאור הרעיונות מן הפסיכולוגיה המערבית.
=========================================
על רחל קפלן: פסיכולוגית קלינית, דוקטורנטית בתחום פסיכולוגיה ופילוסופיה בודהיסטית. מרצה לתארים מתקדמים באוניברסיטת ת"א, סמינר הקיבוצים ועוד. בעבר פסיכולוגית במכון להתפתחות הילד, במרפאה הפסיכולוגית וביחידת השיקום במרכז שניידר לרפואת ילדים, וכן במרפאה לגיל הרך ובגנים לילדים אוטיסטים במרכז בריאות הנפש רמת חן. בנוסף עבדה עם מבוגרים במסגרות אשפוז ומרפאות יום.

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | תגובה אחת