אנו מודיעים בצער, שעקב שינויים בלתי -צפויים בלוח הזמנים של ביקורו של ראש הממשלה הטיבטי, אנו נאלצים לבטל את התכנית המקורית של הביקור ולדחות אותו למועד עתידי שטרם נקבע.

מאמר שפורסם בסגרת "פעם בשבוע" באתר בודהיזם בישראל

תרגיל מדיטציה מודרכת להכנה למוות

  • מאת: סטיבן לוין
  • תרגום: עפרה אביגד
  • מקור: מתוך הספר – "מי מת? המוות כמורה לחיים" "פראג" הוצאה לאור
(ניתן לקרוא בקול איטי לחבר או בשקט לבד)
מצא תנוחה נוחה ועצום את העיניים. מקד את תשומת לבך ברמת התחושה של הגוף.
תן לעצמך לחוש את כל מה שנמצא שם.
חוש את הכלי. חוש את החומר, שממנו הוא עשוי. חוש את משקל הראש, כשהוא מתאזן מעל הצוואר. חוש את מערכת השרירים של הצוואר, את חוזקה, את עובייה ואת ממשותה. חוש את עצמות הכתפיים הארוכות ואת השקעים שמתוכם יוצאות הזרועות.
חוש את כובד משקלן של הזרועות, כשהן נחות לצדי הגוף. חוש את ידיך. חוש את גווך. את עוביו, את כובדו. חוש את הגשמיות של הגוף.
חוש את הישבן, שנח על הכרית או הכיסא. חוש את נקודת המגע, כיצד הוא תומך בכובד משקלך. חוש את כוח המשיכה, שחל על הצורה הגשמית הזאת.
אל תיאחז בתחושה. רק תן לתחושות להיקלט, כשהן עולות מתוך הגוף הזה שבו אתה שוכן.
היפתח לתחושה של הרגליים, לעוביין, לכובד משקלן. חוש את מוצקות הגוף. את הרגליים. את האדמה. את המוצקות. את המשקל.
חוש את התחושות שעולות פה ושם בכפות הידיים, בעורף, בישבן, בסוליות כף הרגל. העקצוץ. הרטט. החום. תחושות רבות שעולות פה ושם.
חוש את התחושות האלה ושים לב שהן נקלטות, כביכול, על ידי משהו עדין יותר מהצורה הכבדה הזאת. משהו קל יותר. נראה, שהמודעות עצמה חווה את התחושות האלה בגוף המוצק, היא שקולטת את העקצוצים והריטוטים.
חוש את הגוף הקליל יותר של המודעות בתוככי הכלי הכבד.
חוש בתוככי הגוף הכבד את הגוף הקליל, שקולט את כל החוויות שחודרות מבעד לחושים. הוא קולט את הקול כשמיעה, הוא חווה את האור כראייה, הוא טועם ומכיר את החיים כפי שהם נחווים.
היכנס לגוף הקליל של המודעות.
ראה, כיצד כל נשימה שחודרת לגוף הכבד, נקלטת כתחושה על ידי הגוף הקליל. כל נשימה שחודרת לגוף הכבד, נושאת בחובה את הקלילות, שומרת על האיזון שמאפשר לגוף המודעות הזה להיוותר על כנו.
חוש כיצד כל נשימה שומרת על הקשר הזה.
הנח למודעות להתייצב בדריכות מרובה, בזהירות מרובה, בכל נשימה, בעת השאיפה, ובעת הנשיפה. חוש את המגע שבין הגוף הכבד והגוף הקל. חוש, כיצד כל נשימה נושאת את הגוף הקל, מאזנת מבפנים.
חווה כל נשימה: חוש את מהלך החיים בתוך הגוף.
רק מודעות ותחושה. בכל נשימה. חוש את האיזון העדין, מרגע לרגע, כתחושה. כמודעות עצמה.
נשום כל נשימה כאילו היתה האחרונה.
חווה כל שאיפת אוויר כאילו לעולם לא תבוא אחריה אחרת. כל נשימה היא הנשימה האחרונה.
כל נשימה מסתיימת ללא נשימה חדשה בעקבותיה. הנשימה האחרונה. הקשר בין הגוף הכבד לגוף הקל נגדע.
קץ החיים. הנשימה האחרונה.
השתחרר. אל תיאחז בה. הרפה מכל נשימה ותן לה להימוג באופן סופי ולעולמי עולמים. אל תיצמד לנשימה הבאה.
השתחרר. תן לעצמך למות. אל תיאחז. אל תיצמד לחיים.
השתחרר בעדינות. בצורה חלקה. השתחרר מהכול. תן לכול לרחף בחופשיות.
תן לעצמך למות.
כל נשימה נעלמת. כל מחשבה נמוגה בחלל. אל תיאחז. השתחרר אחת ולתמיד. השתחרר מהפחד. השתחרר מהערגה.
תן לעצמך למות. היפתח אל המוות. אין במה להיאחז. הכול עבר. מות בעדינות אל תוך הרגע.
אל תיאחז בדבר. רק תן לעצמך למות.
השתחרר מהמחשבות. השתחרר אפילו ממושגי המוות והחיים. השתחרר לגמרי ובבת אחת. השתחרר בעדינות אל תוך המוות.
המשך כעת. גווע בעדינות אל תוך האור. רחף בחופשיות מתוך הגוף הכבד הזה, משוחרר ממחשבות. הגוף הזה כל כך כבד. כל מחשבה כל כך כבדה. עכשיו לך מעבר לזה. רחף בחופשיות. לגמרי מעבר, לגמרי חופשי.
בלב פתוח. השתחרר מכל הדברים שמושכים אותך, שמעכבים אותך. השתחרר מהשם שלך. השתחרר מהגוף שלך. השתחרר מהתודעה שלך. רחף בחופשיות. מעבר להיאחזות, מעבר להיצמדות. תן לעצמך למות עכשיו.
אל פחד. אין במה להיאחז. מרגע לרגע, הגוף הקליל הוא חופשי כעת. המשך הלאה. המשך בעדינות אל תוך האור. חופשי מהגוף הדחוס הזה. חופשי מהגלגול הזה.
השתחרר אל תוך האור. אל תוך הנוגה הטהור והפתוח של טבעך המקורי. רק מרחב. רק מרחב מרחף בחלל.
השתחרר לחלוטין. גווע בעדינות אל תוך האור.
רק אור מרחף בחלל הרחב. רחף בחופשיות בחלל האינסופי.
השתחרר מהידע שלך. השתחרר מאי-הידיעה שלך. כל מה שעולה בדעתך הוא ישן. כל מחשבה אינה אלא מחשבה ישנה. אין במה להיאחז כעת. רק התודעה הצלולה שנמוגה בשערי הלב הפתוחים. סוף סוף בן חורין.
רק המודעות הנמוגה אל תוך האור. האור שחווה את עצמו בתוך עצמו.
חלל בתוך חלל. אור בתוך אור.
הכול נעלם. הכול מעבר לנעלם. אין בפנים. אין בחוץ. רק הוויה. רק הוויה אינסופית בחלל האינסופי.
היפתח לזה. רחף חופשי מהגוף, חופשי מהתודעה. תן לעצמך לגווע אל תוך החלל הטהור.
היעלם מעבר לדחיסות הגוף והמחשבה. גווע אל תוך האור הפתוח לרווחה של טוהר מהותך.
חלל רחב. ללא גבולות. רק הוויה מרחפת בחופשיות במרחב.
חלל אינסופי פתוח. חלל אינסופי נרחב.
ומתוך החלל חסר הצורה מתקרב משהו בעדינות, ראה אותו.
הבט בכל נשימה מתקרבת כאילו באה ממרחק רב. הבט כיצד היא נכנסת לגוף.
כל נשימה היא הנשימה הראשונה. כל שאיפת אוויר היא הנשימה הראשונה בחיים. כל נשימה חדשה לגמרי.
לידה.
ההכרה חווה שוב את הגוף. חלל בתוך חלל.
מודעות טהורה שבה לשכון בצורה הטהורה. נולדת מחדש.
המודעות ממשיכה, מרגע לרגע, כאז-כן עתה. שבה וחווה את נשימת החיים בגוף.
הקלילות שבה ומחקה בעדינות את הצורה הכבדה. היוולדות מחדש פעם נוספת כדי להגשים את הקארמה. כדי ללמוד את שיש ללומדו, כדי לחלוק את שיש לחלוק. להיות בדברים כפי שהם.
אין מוות. אין לידה. אין חיים. רק הוויה. בתוך הגוף. מחוץ לגוף. רק הוויה. הצורה חסרת הצורה שבתוך הצורה.
אין חיים. אין מוות. רק עכשיו. רק זה.
כל רגע חדש.
היכנס לכל רגע בערנות מלאה. כל רגע הוא כה יקר. כל מה שיש. כל מה שיהיה תמיד.
פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

הקלטות אודיו של ד"ר סטיבן פולדר מהריטריט שהתקיים בסופהשבוע: האמנות לעוף – כנף החכמה וכנף החמלה

אודיו 1 סטיבן פולדר

אודיו 2 סטיבן פולדר

אודיו 3 סטיבן פולדר

חכמה היא היכולת להתבונן לעומק ולראות שאנחנו לא הבעיות שלנו, לא הסיפורים שלנו, לא החרדות שלנו ולא הדאגות שלנו. אנחנו גדולים מכל אלה. נוכחים בנו חיים ואנחנו יכולים לרקוד, גם לאורה הבהיר של השמש וגם כשמעלינו עננים אפורים. כדי שנוכל להגיע לפתרונות במאבקים שבחיינו, עלינו להיות מסוגלים לראות בבהירות את ענייני חיינו, לא להתכחש להם ולא לדחוק אותם לפינה אפלה. בצד זה, עלינו לדעת שכמו כל דבר אחר בטבע, כל העניינים באים והולכים. עלינו לדעת שבאופן בסיסי מאד, אנחנו חופשיים. חמלה היא היכולת של הלב לעשות בדיוק את אותו הדבר – להרגיש לעומק את החוויות שלנו ושל אחרים סביבנו, בין אם יש בחוויות האלה חדווה ובין אם יש בהן קושי. בתוך כך, נרצה להישאר יציבים, פתוחים וחופשיים. חמלה אינה לב שבור; חמלה היא לב פתוח לרווחה. חכמה וחמלה הולכות יד ביד כבסיס לאימון הבודהיסטי.

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

גרפיטי ברחוב סמטה אלמונית בתל אביב

אתמול פורסם ב"הארץ" צילום של גרפיטי ספרותי ברחוב סמטה אלמונית מאת איתי פרוסט ולא צוין שמו של כותב השיר.
מדובר בקטע משיר מהספר "משירי אוגאווה יוקימיצו". הספר יצא בשם הבדוי: אוגאווה יוקימיצו, ואחרי כשנה נחשף הכותב מאחוריו: Yuval Ido Tal יובל אידו טל.

גרפיטי: רונץ׳ עופר. ישראל. מאה 21

 

3226519062השיר המלא:

בְּעִירִי דִּבַּרְתִּי
שְׂפַת נֵכָר
בְּמִשְׁעוֹלֵי אַרְצוֹת נֵכָר דִּבְּרוּ אֵלַי
בִּשְׂפוֹת נֵכָר

וְלֹא יָדַעְנוּ מֵעוֹלָם
לֹא הֵם וְלֹא אֲנִי
בְּשׁוּם מָקוֹם
אֶת שֶׁאָמַרְנוּ

רַק מִדֵּי פַּעַם
שַׁרְנוּ יַחַד
רוּחַ עֶרֶב וַאֲנִי
הִתְנַשְּׁבֻיּוֹת שֶׁל פַּעֲמוֹן
בְּאֵין עִנְבָּל

וּבֵין אִם נְתוּנִים יִהְיוּ בַּקִּיר
וּבֵין אִם לָאו
אֶת חַלּוֹנוֹת בֵּיתִי
אֲנִי פּוֹתֵחַ

הספר במקור: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1435316016692553&set=t.688039556&type=1&theater

 

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

מפגש דהרמה לכבוד החנוכה ביום חמישי 11.12.14 בין השעות 19:00-21:00

"באנו חושך לגרש!" בעצם למה?

מנחה: עדה אבשלום

בחלק ניכר מחיינו אנחנו נוטים לחלק את כל מה שפוגש אותנו לטוב ולרע, לאור ולחושך. את מה שקראנו לו חושך אנחנו רוצים לגרש: את הבוס המעצבן בעבודה, את השכן המטריד, את היריב הפוליטי… בסדנה נתבונן בנטייה שלנו לרצות את מה שאנחנו מגדירים כטוב ובנטייה לגרש את מה שאנחנו מגדירים כרע, או להתעלם ממנו. נבדוק מה ההשלכות של הנטיות האלה על התודעה ועל אופן הקיום שלנו. נבדוק האם השהייה עם מה שאנחנו מגדירים כרע או כחושך, במקום לגרשו, יכולה להפחית אי נחת. נתוודע לקיום של התודעה בו הנטיות האלה הן תופעות ככל תופעה אחרת, המשתנות תדיר.

המפגש מתאים לבעלי נסיון ולחסרי נסיון כאחד.

ההשתתפות בעלות: 50 ₪

להרשמה:https://www.paypal.com/cgi-bin/webscr?cmd=_s-xclick&hosted_button_id=BP2R9FKTDB2JA

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

"הנזירה והשטן" תרגום סוטרה מאת ד"ר קרן ארבל

כתב יד מן הקנון הפּאלי
מה שלימד הבודהא

הקריאה בדרשות הבודהא מתוך הקנון הפּאלי יכולה להיות לעתים קשה ומייגעת למי שאינו רגיל לסגנון, לטרמינולוגיה הטכנית ולחזרות המרוּבּוֹת, שנועדו לעזור בתהליך השינוּן. דרשות אלו, כמו רבים מהטקסטים הבודהיסטים, דורשות ידע מסוים בתפיסה הבודהיסטית והיכרות עם הטרמינולוגיה המיוחדת למסורת זו. אבל יחד עם זאת, לקריאה בטקסטים עתיקים אלו, שייתכן מאוד שחלקם או רובם הם תיעוד של מה שלימד הבודהא עצמו, יש עוצמה רבה. אלו טקסטים שבנוסף לעושרם הספרותי, מיועדים לגרום לטרנספורמציה תודעתית – מחיים של אי נחת, חרדה, פחד, שנאה, אשליה, תשוקה וסבל, לחיי עֵירוּת, חופש ושלווה. הם פורסים בפנינו את מה שגילה הבודהא, "זה שהתעורר", על מקור הסבל והדרך ולהשתחרר ממנו. הם מתארים בפנינו באופן מפורט את התודעה הלא-עֵרה ואת הדרך אל התעוֹררוּת  מלאה ולחיים של חופש.

מטרתי בתרגום דרשות הבודהא מפּאלי לעברית נועדה לאפשר לדוברי עברית קריאה בלתי-אמצעית של טקסט השייך למסורת רוחנית עתיקה, ושברוב המקרים מגיע אלינו דרך מתווכים שונים. ישנו קסם רב בטעימת הטקסט הזה באופן ישיר ככל האפשר (נכון, תרגום הוא תמיד גם פרשנות, ונכונה גם הטענה שאנחנו רחוקים בזמן מהקונטקסט התרבותי והשפה שבה תורה זו הועברה, עד שאין זה פשוט כלל להבין את כוונת המשורר). אבל למרות כל ההסתייגויות הללו, קריאה ישירה של טקסטים אלו מאפשרת הצצה אישית לעולם רוחני עמוק ועשיר. טקסטים אלו נוצרו מתוך הבנה עמוקה ואינטימית של המציאות הפנימית האנושית וחמלה אמיתית לכל אלו שעדיין שקועים בצער, שנאה, כאב, השתוֹקקוּת וסבל. אני מאמינה שבקריאה ישירה של הטקסטים המקוריים, יוּכל כל אחד למצוא את מקורות ההשראה שלו, וכלים אפקטיביים לטיפוח ופיתוח חיי עֵירוּת וחופש.
בחרתי בדרשה קצרה מאוד, המתארת את התובנה שהתעוררה אצל נזירה בשם סֵלַא, לגבי אחת מהסוּגיוֹת העיקריות בתורתו של הבודהא: מהו ה"דבר" לו אנו קוראים "אני".

ראשית מספר הערות שנועדו להבהיר מושגים ורעיונות בודהיסטיים. בסוטרה אנו פוגשים דמות המכונה "מָארַה". מָארַה מופיע בטקסטים הבּוּדהיסטיים בשני אופנים: הוא נתפס כהתגלמות כוחות התודעה המפתים, המבוּלבּלים, מלאי הספקות וההשקפות המוּטעות, וגם כיצור אמיתי ומרוּשע, המנסה להסית את הבודהא ותלמידיו מן הדרך הרוחנית. אפשר גם להניח שדמותו של מָארַה מופיעה בטקסטים אלו כאמצעי דידקטי; דמותו מעלה בפני הבודהא ותלמידיו שאלות קשות שמתבקשת להן תשובה. יתר על כן, מעניין לציין ששלוש בנותיו של מָארַה נקראות בקנון הפּאלי בשמות שאינם מקוּבלים לנשים, ושמייצגים באופן ברור את האלמנטים הלא-מועילים בתודעה: טַנְהַא (השתוֹקקוּת), רַאגָה, (תשוּקה), ואַרָטי (סלידה).

בסיום תשובתה של הנזירה למארה, היא מדברת על "המִצְרַפים, היסודות וששת בּסיסי החוּשים הללו". המצרפים מהם מורכב האדם על פי התפיסה הבודהיסטית: גוף, תחוּשה, תפיסה, התניוֹת והכּרה. היסודות על פי התפיסה הבּוּדהיסטית הם אדמה, מים, אש ואוויר. "בסיסי החוּשים" הם לא רק איבר החישה עצמו, דהיינו, העין, האוזן וכדומה, אלא גם האובייקט התואם: צורה, צליל וכן הלאה. בתפיסה הבודהיסטית, כמו במרבית הפילוסופיות ההודיות, ישנם שישה חושים: חמשת החושים הפיזיים, כאשר התודעה היא החוש השישי, שתופסת את האובייקטים המנטליים כמו רעיונות, זכרונות מחשבות וכדומה.

הנה, אם כן, הסוטרה:
הדרשה על [הנזירה] סֵלַא

כך שמעתי: בבוקר, הנזירה סֵלַא לבשה את הגלימה החיצונית, לקחה את קערת האוכל ונכנסה לסַאוַטְהי לאיסוּף מזון הנדבות. לאחר ששוטטה בּסַאוַטְהי ואספה את מזונה, חזרה הנזירה סֵלַא לאכול את הארוחה היומית. לאחר ארוחתה היא שמה פעמיה ל"יער השחור" לשהייה היומית. לאחר שנכנסה ל"יער-השחור", התיישבה הנזירה סֵלַא מתחת לאחד העצים כדי לבצע את התרגול היומי. אוֹ אז ניגש אליה מָארַה המרוּשע, בבקשו לעורר בה פחד, בּהלה וקהוּת חוּשים, ולערער את הריכּוּז שלה. לאחר שניגש אליה, פנה מָארַה אל הנזירה סֵלַא בשיר:

"על ידי מי נוצרה דמוּת זו?
היכן יוֹצרה של דמוּת זו?
היכן נוֹצרה הדמוּת? לאן היא תיעלם?"
בדעתה של הנזירה סֵלַא עלתה השאלה: "מי הוא זה המדקלם את השיר, אדם או שֵד"?
אז התעוררה [המחשבה] הזו בנזירה סֵלַא: "זהו מָארַה המרוּשע המדקלם שיר זה, משום שהוא מבקש לעורר בי פחד, בּהלה וקהוּת חוּשים, ולערער את הריכּוּז שלי". לאחר שהבינה הנזירה סֵלַא שזהו מָארַה המרוּשע, היא ענתה לו בשיר משלה:

"הדמוּת הזו לא נוצרה מעצמה, והצער הזה לא נוצר על ידי אחר.
מוּתנה בסיבּה זה התהווה, בעקבות התפרקוּת הסיבּה זה ייעלם.
כשם שזרע שנזרע בשדה, צומח תודות לאיכוּת האדמה והלחוּת.
כך גם המִצְרַפים, היסודות וששת בּסיסי החוּשים הללו;
מוּתנים בסיבּה הם התהווּ, בעקבות התפרקוּת הסיבּה הם ייעלמו".
אז הבין מָארַה המרוּשע, "הנזירה סֵלַא זיהתה אותי" ונעלם משם עצוּב ומיוּסר.

הדרשה על סֵלַא
Selasuttaü

פורסם במקור בNRG

קרן ארבל מנחה את הקורס המבואי על בודהיזם – "שיחות על שיחות עם הבודהא"

קצת על הקורס:

מהי משמעותם של ביטויים ופרקטיקות שמקורם במחשבה הבודהיסטית, כמו מדיטציה, מודעות, קשב, חמלה ושחרור? מהי הרלוונטיות שלהם לחיים במאה ה-21?  בקורס מבואי זה נפגוש את יסודות החכמה הבודהיסטית תוך שימת דגש על הרלוונטיות של הרעיונות הבודהיסטיים לחיינו. הקורס יאפשר היכרות עם הבודהיזם הן כפילוסופיה פרגמטית והן כדרך חיים ויציע כלים לחיים קשובים וחופשיים יותר.

עשרה מפגשים שבועיים שבהם נתוודע לטקסט בודהיסטי שבו מתואר מפגש בין הבודהה לבין תלמידיו ומתוכו ננסה להבין את יסודות המחשבה הבודהיסטית. בכל מפגש גם נשוחח וגם נטעם מעט מתרגול המדיטציה המאפשר לרעיונות אלו להיות ישימים ביומיום.

אין צורך בניסיון קודם

קצת על ד"ר קרן ארבל:

"את המסע שלי בדרך הבודהיסטית התחלתי לפני 17 שנים, דרך שעברה, ועוברת, בין לימוד החכמה הבודהיסטית ותרגול מדיטציה על הכרית ובחיי היומיום. נסעתי למקומות שונים בעולם כדי לתרגל באופן אינטנסיבי במהלך תקופות ארוכות של התבודדות.

בין לבין, כתבתי דוקטורט על התיאוריה של המדיטציה בבודהיזם המוקדם, בהנחייתו של פרופ' יעקב רז. בשנים האחרונות אני מלמדת באוניברסיטת תל אביב ובן גוריון וחולקת את אהבתי לתרגול המדיטציה ולדהרמה בהנחיית מפגשי תרגול ולימוד בעמותת תובנה, בית בהאוונה ומסגרות נוספות.

האימון המדיטטיבי האישי, לצד השיח המתמשך עם הטקסטים הבודהיסטיים הקלאסיים והאופן שבו החכמה הבודהיסטית רלוונטית לחיינו כאן ועכשיו, מנחים את דרכי ואת אופן הוראתי".

ד"ר קרן ארבל

מבנה הקורס

10 מפגשים בימי רביעי, בין השעות: 21:00-19:00
תאריך פתיחה: 3.12.14 | תאריך סיום: 4.2.15
(SN I.134)

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

שבת לימוד ותרגול 6.12.12 בין השעות 9:00-17:00

חופש ממחשבות או חופש עם מחשבות

מנחה: ד"ר קרן ארבל

להרשמה לחצו כאן:https://www.paypal.com/cgi-bin/webscr?cmd=_s-xclick&hosted_button_id=XYKN2GMSMYQUU

"מחשבה" היא מילה תמימה בהקשרים מסוימים, וטעונה באחרים. מחשבות הן אחת התופעות המרכזיות בתודעתנו. עם זאת, לא תמיד אנחנו מצליחים לראות אותן כהווייתן. מהי "מחשבה"? מאיפה היא מגיעה ולאן היא נעלמת? האם אנחנו באמת מודעים להשפעתן של המחשבות על האופן בו אנחנו תופסים את המציאות ומתנהלים בעולם? האם המחשבות שלנו מתארות את המציאות כמות שהיא, ואם לא, מדוע אנחנו מאמינים להן? ביום זה נלמד כלים מעשיים מהעולם הבודהיסטי. נלמד איך לפתח תשומת לב למחשבות ולתודעה החושבת. במהלך היום נהרהר בחשיבותן של המחשבות בדרך לשחרור מצד אחד, והמגבלות שלהן מצד שני. היום יתנהל ברובו בשתיקה, כדי לאפשר לתודעתנו להצטלל ולהיות קשובה לרגע הזה, כדי לגלות את טבען של המחשבות. היום יכלול תרגול מדיטציה מונחה בישיבה, עמידה והליכה, "שיחת-דהרמה" (שיחה על התרגול) וזמן לשאלות.

מתאים לבעלי נסיון וחסרי נסיון כאחד.

ההשתתפות בעלות 150 ₪

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | השארת תגובה

שיחות על שיחות עם הבודהה – קורס מבוא לבודהיזם

מורה: ד"ר קרן ארבל

מהי משמעותם של ביטויים ופרקטיקות שמקורם במחשבה הבודהיסטית, כמו מדיטציה, מודעות, קשב, חמלה ושחרור? מהי הרלוונטיות שלהם לחיים במאה ה-21?  בקורס מבואי זה נפגוש את יסודות החכמה הבודהיסטית תוך שימת דגש על הרלוונטיות של הרעיונות הבודהיסטיים לחיינו. הקורס יאפשר היכרות עם הבודהיזם הן כפילוסופיה פרגמטית והן כדרך חיים ויציע כלים לחיים קשובים וחופשיים יותר.

עשרה מפגשים שבועיים שבהם נתוודע לטקסט בודהיסטי שבו מתואר מפגש בין הבודהה לבין תלמידיו ומתוכו ננסה להבין את יסודות המחשבה הבודהיסטית. בכל מפגש גם נשוחח וגם נטעם מעט מתרגול המדיטציה המאפשר לרעיונות אלו להיות ישימים ביומיום.

אין צורך בניסיון קודם

"את המסע שלי בדרך הבודהיסטית התחלתי לפני 17 שנים, דרך שעברה, ועוברת, בין לימוד החכמה הבודהיסטית ותרגול מדיטציה על הכרית ובחיי היומיום. נסעתי למקומות שונים בעולם כדי לתרגל באופן אינטנסיבי במהלך תקופות ארוכות של התבודדות.

בין לבין, כתבתי דוקטורט על התיאוריה של המדיטציה בבודהיזם המוקדם, בהנחייתו של פרופ' יעקב רז. בשנים האחרונות אני מלמדת באוניברסיטת תל אביב ובן גוריון וחולקת את אהבתי לתרגול המדיטציה ולדהרמה בהנחיית מפגשי תרגול ולימוד בעמותת תובנה, בית בהאוונה ומסגרות נוספות.

האימון המדיטטיבי האישי, לצד השיח המתמשך עם הטקסטים הבודהיסטיים הקלאסיים והאופן שבו החכמה הבודהיסטית רלוונטית לחיינו כאן ועכשיו, מנחים את דרכי ואת אופן הוראתי".

ד"ר קרן ארבל

מבנה הקורס

10 מפגשים בימי רביעי, בין השעות: 21:00-19:00
תאריך פתיחה: 3.12.14 | תאריך סיום: 4.2.15

פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה | תגובה אחת